Page 122 - 23322
P. 122

‫‪15‬‬

‫"אחרי ככלות הכול‪ ,‬מחר יפציע יום חדש‪ ",‬אמרה סקרלט אוהרה‪.‬‬
‫לעולם לא נדע מה קרה עם סקרלט ביום החדש‪ ,‬אבל עליי אני יכולה‬
‫לספר‪ .‬חבשתי כובע ויצאתי לאור הבוהק‪ ,‬קצת כמו כוכבת קולנוע‬
‫שלא רוצה שיזהו אותה‪ ,‬רק שלי לא חיכה אף מעריץ על הסיפון‪.‬‬
‫נעמי ודבי ישבו עם הקפה‪" ,‬איך היה אתמול עם ברוכי?" נעמי לא‬

                                                           ‫התאפקה‪.‬‬
               ‫"את יכולה למחוק את החיוך‪ ,‬לא קרה שום דבר‪".‬‬

                                            ‫"לא חשבתי שיקרה‪".‬‬
‫"אז אני מבינה שהמארחת היפה לא באה לבקר את עמרי‪ ",‬העברתי‬

                                                          ‫מיד נושא‪.‬‬
‫"בנות‪ ,‬לא לזלזל‪ ,‬כשעמרי מתביית על מישהי‪ ,‬הוא בדרך כלל‬
‫מסיים איתה את הלילה‪ ",‬נוני הכריז ממרחק‪ .‬מנגנון שמיעה של חרק‪:‬‬

       ‫יתוש‪ ,‬כך אומרים‪ ,‬שומע ממרחק של מטר‪ ,‬וצרצר מקילומטר!‬
            ‫"מדברים על החמור‪ ",‬קראה נעמי בראותה את עמרי‪.‬‬

‫הלכתי להכין לעצמי תה‪" .‬בא לך להכין גם לי?" שמעתי את ברוך‬
‫מאחוריי‪" .‬בטח‪ ",‬אמרתי‪" .‬נהניתי איתך אתמול‪ ",‬אמר כלאחר יד ויצא‬
‫לסיפון‪" .‬לא אמרת מה אתה רוצה‪ ",‬הגשתי לו את התה והתיישבתי עם‬
‫כולם‪ .‬לא טרחתי לברר אם הוא רוצה שאכין לו תה או קפה‪ ,‬ושכולם‬
‫ידעו‪ :‬לא קרה בינינו כלום! אמנם ברוב טמטומי לא הצלחתי להסתיר‬
‫ממנו את האכזבה מכך שלא קרה כלום‪ ,‬אבל חבריי להפלגה לא היו‬
‫בצד השני של הקו כשהתקשרתי אליו‪ .‬להפתעתי‪ ,‬הטלפון המביך‬

                                ‫‪122‬‬
   117   118   119   120   121   122   123   124   125   126   127