Page 127 - 23322
P. 127

‫אהבה בנסיבות מחמירות‬

‫בידיעה שמידת החזייה שלי גדולה משלה‪ .‬נעמי ידעה שאני דווקא‬
‫מרוצה ממרכולתי‪ ,‬על כן דאגה לטפטף משפטים כאלה‪ ,‬בתקווה‬
‫שאבין שהסחורה שלי היא לא כזאת מציאה‪ .‬אולי אני סתם מדמיינת‪,‬‬
‫אולי היא באמת דיברה רק על עצמה‪ ,‬רק שקצת נמאס לי מזה שהיא‬
‫לא רואה איש מלבד עצמה‪ ,‬ומה שקומם אותי יותר היה החשד שהיא‬

            ‫רואה גם רואה‪ ,‬ובכוונה משחילה עקיצה‪ .‬ככה‪ ,‬על הדרך‪.‬‬
‫"טוב‪ ,‬יאללה‪ ,‬אפשר ללכת‪ ",‬היא השאירה את שתי השמלות בתא‬

                             ‫המדידה‪" ,‬הארון שלי גם ככה מפוצץ‪".‬‬
‫אחת לזמן־מה נהגה נעמי להביא שק עם בגדים שנמאסו עליה‪,‬‬
‫אולי דבי ואני נרצה לקחת משהו לפני שהיא מעבירה לנזקקים‪ .‬דבי‬
‫לקחה משק ההפתעות פריטים שמצאו חן בעיניה‪" :‬זה עוד עם הטיקט‪",‬‬
‫התלהבה מחולצת משי שסר ִחנה מלפני נעמי לפני שהספיקה בכלל‬
‫ללבוש אותה‪" .‬תודה‪ ,‬תודה‪ ",‬דבי לא שכחה להודות לה על נדיבותה‪.‬‬
‫אני‪ ,‬לעומתה‪ ,‬בקושי הסתכלתי על הדברים‪ .‬משהו במעמד הזה לא‬

                                                        ‫עשה לי טוב‪.‬‬
‫האם קינאתי בנעמי? ברור שכן‪ .‬קינאתי בעושרה‪ ,‬קינאתי בתחכום‬
‫שלה‪ ,‬ביכולתה להשחיל משהו תמים כביכול‪ ,‬שלמעשה מוריד מישהי‬
‫אחרת בלי שאיש מלבדה יבחין בכך‪ ,‬קינאתי בכישורי השיווק העצמי‬
‫שלה‪ ,‬בהצלחה שלה בתחום עיסוקה‪ ,‬ביכולתה להקיף את עצמה‬
‫באנשי אמונ ּה‪ ,‬בקשריה הענפים עם עשירים אחרים‪ .‬קינאתי באהבה‬

                                              ‫החדשה־ישנה שמצאה‪.‬‬
‫להיגרר אחריה במדרחוב של פיסקרדו באותו היום דווקא לא היה‬
‫לי אכפת‪ .‬ממילא רק העברתי את הזמן עד שנוני וברוך יסיימו לשטוף‬
‫את רצפת הסיפון ויצטרפו אלינו‪ .‬ברוך זה חינם‪ .‬או־קיי‪ ,‬נו פרי לאנץ'‪,‬‬
‫אבל מי חשב על זה אז? השמחה שהציפה אותי כשנוני וברוך הגיעו‬
‫סופסוף‪ ,‬הייתה גדולה מכל שמלה חדשה‪ .‬נעמי תתרכז בנוני שלה‪,‬‬
‫ואני איהנה מחברתו של ברוך‪ ,‬יש מספיק לכולם! הכול נראה לי מהנה‬

                                         ‫יותר כשברוך היה בסביבה‪.‬‬
‫הגברים איבדו עניין בשיטוט בין הדוכנים‪ ,‬ולפיכך נעמי‬

                                ‫‪127‬‬
   122   123   124   125   126   127   128   129   130   131   132