Page 132 - 23322
P. 132
תמי שמש קריץ
ביני ובין ברוך ,שכבר היה די גלוי לכולַּ .בתת־מודע הם כנראה
ידעו שאנחנו מחכים שיפנו לנו את השטח .אנחנו הרי לא זוג ,אין
באפשרותנו לפרוש הצידה בלי חשבון .ההצגה נגמרה ,רציתי לצעוק
לעברם .וברוך? ברוך הופתע עוד יותר מהם .הרי לא הורדתי לו את
היד ,הוא ראה בזה סימן שאפשר להתקדם .אז זהו ,שכאשר הודעתי
שאני פורשת ,פשוט רציתי לקצר את הזמן עד שאהיה איתו לבד ,ואת
זה לא ממש לא רציתי לצעוק .שיתבלבל קצת ,למה לא?
אוזני הייתה כרויה לנעשה בחוץ ,וכצפוי אחרי פרישתי המופגנת,
הקולות גוועו .שיערתי שברוך מצפה שאשוב לסיפון ,אבל לא היה
בכוונתי לעשות זאת .לא הפעם ,הפעם לא אמצמץ ראשונה .החלטתי
לחכות ולראות אם יעשה את הצעד ויתגנב לתאי .הסתכלתי על השעון
בסלולר כאילו הוקרן עליו סרט מתח .הספרות הדיגיטליות התחלפו
באיטיות מרגיזה .כשהמסך כבה ,לחצתי על מקש רק בשביל לבדוק
אם התחלפה עוד ספרה .היה נדמה לי שאני שומעת צעדים בקרבת
החלון שלי ,אבל הרחש גווע .כבר כמעט התייאשתי ,אבל אז הגיע
ממנו סמס עם סימן שאלה .כל תו נרשם כשמגששים באפלה .הכול
צפוי ,והרשות? הרשות כבר מזמן ניתנה .שלחתי חזרה סימן קריאה.
נקישה חרישית נשמעה על דלתי .פתחתי בזריזות ,שאף אחד לא
יראה בטעות שברוך נכנס לתאי בשעה כה מאוחרת" .מה נעלמת
פתאום?" הוא לחש" .לא הייתה לי סבלנות למשחקים המקדימים
של נעמי ונוני ",התיישבתי על המיטה" .בואי הנה ",משך אותי אליו,
"השמלה שלך שיגעה אותי כל הערב ".ידו החליקה מתחת לשמלתי
ועלתה מהירך מעלה .התגפפנו דקות ארוכות ,הבל פיו התערבב בהבל
פי .נראיתי כאילו אני לובשת טוגה ,כשהוא שלף יד אחת משמלתי,
אבל די מהר השמלה כולה הוסרה.
"יש לך גוף של נערה ,בטח בתיכון הבנים השתגעו מהשדיים
שלך ",חפן אותם.
"רוב התיכון הייתי דיקט ,אלוהים סגר לי את הוונטיל די מאוחר".
"מצאת חן בעיניי מהרגע הראשון ",התוודה.
132
