Page 137 - 23322
P. 137

‫אהבה בנסיבות מחמירות‬

‫המגע הסבלני של אתמול הוחלף במגע תקיף והחלטי‪ .‬הריר‪ ,‬שברוך‬
‫דימה לראות ניגר סביבי‪ ,‬העצים את יצר הכיבוש שלו‪ .‬עוד לא הכרנו‬
‫זה את גופה של זו‪ ,‬אבל עצם העובדה שערב קודם היינו יחד‪ ,‬הסירה‬
‫את העכבות‪ .‬כמו נסיעה שנייה לכתובת‪ ,‬שאת הדרך אליה עוד לא‬
‫מכירים בעל פה‪ .‬הדרך לא לגמרי מוכרת‪ ,‬אבל כבר יש מושג‪ .‬ככה זה‬
‫אצלי‪ ,‬בכל אופן‪ ,‬אני נלחצת פחות בדרך שכבר עשיתי‪ .‬ברוך‪ ,‬לעומתי‪,‬‬
‫היה נהג מיומן על הכביש ובמיטה‪ .‬העובדה שההיכרות הייתה קצרה‬
‫לא שיחקה אצלו תפקיד‪ ,‬אבל היה נדמה לי שגם הוא הרשה לעצמו‬
‫להשתחרר יותר‪" .‬נעמה‪ ",‬הוא חיצרץ בלחישה‪ .‬התמוססתי כנגינת‬

  ‫חליל הצד ב"קליפורניה דרימינג"‪ ,‬תווים נמוכים שעולים בהדרגה‪.‬‬
‫זה היה הלילה השני ברציפות שהייתי עם גבר זר שעשה בי כרצונו‪.‬‬
‫התמסרתי לו כמכושפת‪ .‬ככל שהזמן קצר‪ ,‬מנסים להאריך כל דקה‪.‬‬
‫רציתי לגעת לא רק בגופו‪ ,‬אלא גם בלבו‪ .‬הרי לא נוכל להיות שוב‬
‫יחד‪ ,‬אז לפחות אהיה בלתי נשכחת‪ .‬אעשה הכול כדי שלא ישכח את‬
‫הלילה בחיקי‪ .‬הלילה הזה‪ ,‬הלילה הזה שנינו מסובין‪ .‬הזמן היה קצוב‪,‬‬
‫לא תהיה הזדמנות שנייה‪ .‬למחרת‪ ,‬זאת ידעתי היטב‪ ,‬יהיה עלינו‬
‫לעשות את הדרך חזרה‪ .‬כשנגיע ארצה‪ ,‬הוא ישוב לחיק השחקנית‬
‫הצעירה שרוצה ממנו ילד‪ ,‬ואני אשוב לזרועות בעלי‪ ,‬שלא ירצה ממני‬

               ‫דבר‪" .‬נראה לך שתתחרטי שהיית איתי?" ברוך שאל‪.‬‬
‫"‪Regrets, I have had a few, but then again, too few to,‬‬
‫‪ "mention‬פיזמתי בעליזות‪" ,‬אתה יודע שפול אנקה היה רק בן‬

                         ‫עשרים ושבע כשכתב לסינטרה את השיר?"‬
‫"לא‪ ,‬לא ידעתי בכלל שאנקה כתב את השיר‪ .‬אני אוהב את זה‬

                             ‫שתמיד יש לך דברים מעניינים להגיד‪".‬‬
             ‫"לא תמיד‪ ,‬רק עם מי שאני מרגישה בנוח‪ ",‬השבתי‪.‬‬

                 ‫"שטויות‪ ,‬את מסוגלת לדובב גווייה‪ ",‬הוא צחק‪.‬‬
            ‫"לא באמת‪ ,‬עם אנשים שמלחיצים אותי אני נתקעת‪".‬‬

                          ‫"אנשים ששואלים למה גנבת תאנים?"‬
                ‫"בדיוק! אין לי מושג מה עמרי הזה רוצה מחיי‪".‬‬

                                ‫‪137‬‬
   132   133   134   135   136   137   138   139   140   141   142