Page 141 - 23322
P. 141
אהבה בנסיבות מחמירות
לא יושרו כשהתנצל בפניי .הוא הרי דיבר בשם עצמו ,מה אני רוצה
ממנו? כלום ,אני לא רוצה ממנו כלום ,מה שאני רוצה זה שמאיה
תיעלם לי מהפריים .הקהל בתיאטרון לא הספיק לה ,שהיא הייתה
חייבת להגיע לנמל ,ושכולם יצפו במפגש המרגש עם החבר שלה?
"מישהו צריך טרמפ?" שאלה השחקנית.
"לא ,לא ,סעו לשלום ,תשלימו פערים ",נעמי השיבה לה בשם
כולנו.
ברוך ניסה לצוד את מבטי ,כשאמר שלום לכולם והלך עם מאיה
לכיוון החניון .הסטתי את עיניי בכוונה לכיוון השני .למפגש עם
החברה שלו ממש לא הייתי ערוכה .למעשה ,קיוויתי שהם ייפרדו ולא
אצטרך להיתקל בה כלל .אולי הצלופח שכח? שכח לספר לי שבסוף
הוא כן דיבר עם החברה שלו בטלפון? יכול להיות שבלילות שלנו יחד
הוא כבר ידע שהיא מחכה לו? משהו לא הסתדר לי בראש ,אבל זה לא
היה הזמן לנתח את המצב .רציתי להיפרד מכולם ולהיכנס למונית.
אמרתי לנוני ולעמרי שלום ,התחבקתי עם דבי ועם נעמי" ,נדבר",
ועליתי על המונית הפנויה הראשונה.
עליתי במדרגות ,וכשפתחתי את הדלת ,דיוויד קפצה עליי והותירה
שריטות על גופי .אימצנו את הכלבה לבקשתה של נגה .חשבנו שזה
יעזור .מרוב שנמאס לי לדבר על התלאות עם נגה ,לא הזכרתי קודם
שבייאושנו נענינו גם לבקשתה להביא כלבה .הקושי היה כל כך
גדול ,שגם אירוע משמח ,כמו הכנסת כלבה לבית ,נדחק .הברייה
המכשכשת הכניסה לבית אנרגיה טובה ,כולנו התאהבנו בה ,אבל זה
לא גרם לנגה להתיישר .מבין כולנו ,נגה הייתה היחידה שלא נטלה
חלק בסבב הוצאתה לטיולים .לא רבתי איתה על זה ,החלטתי שעדיף
שהכלבה תיוותר רק מקור שמחה .כמה מהר חוזרים למציאות ,בשנייה
אחת הבעיות עלו מתהום הנשייה .קבלת הפנים של הכלבה חיממה
את לבי למרות השריטות ,שהותירו שובל בהיר על עורי השזוף ,אבל
די מהר היא שבה למקום רבצה .חזרת? יופי ,אפשר להמשיך לישון,
וכשאקום בבוקר ,תוציאי אותי!
141