Page 145 - 23322
P. 145

‫אהבה בנסיבות מחמירות‬

‫למיניהן תמיד נראו לי שרלטניות‪ ,‬לא רציתי לגלות שגם טלפתיה היא‬
‫סתם קשקוש‪ .‬התרכזתי חזק‪ .‬שידרתי אותות מצוקה‪ ,‬אני כבר יוצאת‬

                   ‫מדעתי‪ ,‬נו‪ ,‬למה הצלופח הזה לא כותב לי משהו?‬
      ‫"הי‪ ,‬מצטער שלא נפרדנו כמו שצריך"‪ ,‬הוא כתב‪ .‬סופסוף‪.‬‬
‫טלפתיה‪ ,‬יש דבר כזה‪ .‬שכה אחיה‪ ,‬ברוך כתב לי הודעה בדיוק‬
‫כשחשבתי עליו‪ .‬לא כזו חוכמה‪ ,‬חשבתי עליו כל הזמן‪ .‬אישה‬
‫שמתאהבת בגבר אחרי שני לילות לא בדיוק חושבת בהיגיון‪ .‬הרגשתי‬
‫כאילו קיבלתי הוכחה ניצחת לתיאוריה‪ :‬אם אני חושבת על מישהו‪ ,‬זה‬

                                         ‫אומר שגם הוא חושב עליי‪.‬‬
‫"זה אתמול של שנים ארוכות"‪ ,‬ציטטתי מהשיר ששמעתי קודם‬

                                                              ‫ברדיו‪.‬‬
‫"חזק!" ברוך התרשם‪ .‬הנחתי לו לחשוב שזה ניסוח שלי‪ ,‬ולא‬
‫נתתי קרדיט לנעמה האחרת‪ ,‬זו שכתבה את המילים היפות‪ .‬אני כבר‬
‫לא משדרת ברדיו‪ ,‬אף מאזין לא ילשין‪ ,‬לא יזיק שברוך יחשוב שאני‬

                                               ‫מדברת כמו משוררת‪.‬‬
                                              ‫"את יכולה לדבר?"‬
                                       ‫"כמה דקות"‪ ,‬כתבתי מיד‪.‬‬
‫חיברתי בזריזות את הרצועה לקולר של דיוויד ויצאתי‪ .‬הגעתי‬
‫לחורשה והתיישבתי על ספסל‪ .‬הטלפון צילצל‪" .‬סופסוף‪ ,‬כבר לא‬
‫ידעתי מה לחשוב‪ ",‬לא הסתרתי את הבהלה מכך שלא שמעתי ממנו‬
‫קודם‪" .‬כן‪ ,‬עבר עליי לילה ארוך‪ ",‬ברוך השיב‪" ,‬אני רוצה לספר לך‬
                                              ‫משהו‪ :‬מאיה בהיריון‪".‬‬
                                     ‫"וואו‪ ,‬חתיכת פצצה הפלת‪".‬‬
   ‫"מה זה היה?" שאל כששמע את היללה הצפצפנית של דיוויד‪.‬‬
‫"דרכתי בטעות על הרגל של הכלבה‪ ",‬אמרתי‪" ,‬ואיך אתה עם‬

                                                          ‫הבשורה?"‬
                ‫"אני עוד מעכל‪ ,‬אני לא יודע איך לבלוע את זה‪".‬‬
‫ברוך סיפר לי שמיד עם היכנסו לרכב של מאיה‪ ,‬היא שלפה את‬
‫מקל הבדיקה‪ .‬הוא שאל אותה כמו אידיוט מה זה אומר‪ ,‬והיא ענתה‬

                                ‫‪145‬‬
   140   141   142   143   144   145   146   147   148   149   150