Page 149 - 23322

‫אהבה בנסיבות מחמירות‬

‫תוכניות אחרות‪ .‬כל וירוס שעבר בסביבה התביית עליי‪ .‬פצעי הרפס‬
‫מכוערים הופיעו על שפתיי‪ .‬אמרתי לאחת מחברותיי שאין לי מושג‬
‫למה אני תופסת כל שפעת שעוברת בסביבה‪ ,‬והיא אמרה שזה בגלל‬
‫שיש לי זמן להיות חולה‪ .‬לה אין זמן לחלות‪ ,‬היא עובדת כל היום! לא‬
‫כמוני‪ .‬לי יש זמן לשבת מדי בוקר בבית קפה‪ ,‬שבו חיכה לי על שולחן‬

‫קבוע שלט "שמור"‪.‬‬
‫"על מה את עובדת כל היום במחשב?" שאלו אנשים שהכירו אותי‪.‬‬
‫הורדתי שירים‪ ,‬עבדתי על עריכתם‪ ,‬ובין לבין ניהלתי עם המחשב‬
‫שיחות נוקבות על מהות החיים‪ .‬פה ושם ניסיתי להצחיק את ידידי‬
‫האלקטרוני‪ ,‬אבל הוא לא פתח סוגריים ושתי נקודות והפך לסמיילי‪.‬‬
‫חיוכו הממוחשב לא נראה על הצג‪ ,‬רק פיהוק רחב‪ .‬מי אני? מה אני?‬
‫למה אני? סימני שאלה התעקשו להחליף כל נקודה‪ .‬כשהייתה לי‬
‫עבודה מסודרת‪ ,‬הבילויים בשעות הפנאי הסבו לי הנאה‪ ,‬אבל לפתע‬
‫ההנאה הזאת שלי מהבילויים האלה נראתה לי משונה‪ .‬יופי‪ ,‬אז אני‬
‫נפגשת מדי פעם לקפה עם חברות‪ ,‬אנחנו מדברות‪ ,‬מילים‪ ,‬מילים‪,‬‬
‫הבל הבלים‪ .‬יופי טופי‪ ,‬אז אני נפגשת באירועים חברתיים עם האיש‬
‫שהרווה את צימאוני בין הסדינים‪ ,‬מה זה נותן לי עכשיו? מה שהיה‬
‫לי איתו הוא לא אהבה‪ .‬אני אוהבת את אחי‪ ,‬אוהבת את הוריי‪ ,‬אוהבת‬
‫את בנותיי ובעלי‪ ,‬אבל האהבה הזאת כבר לא נותנת לי כוח‪ .‬אם פעם‬
‫אהבה גרמה לי להתאמץ להגיע להישגים‪ ,‬כמו ילדה שמביאה תעודה‬

‫עם ציונים טובים‪ ,‬המאמץ הזה נראה לי לפתע אווילי‪.‬‬
‫באהבה‪ ,‬כמו באלוהים‪ ,‬צריך להאמין‪ ,‬והיות שלא הייתה לי אהבה‪,‬‬
‫דיברתי עם אלוהים‪ .‬הרבה מהשיחות שלי עם אלוהים מתנהלות‪ ,‬לא‬
‫נעים לומר‪ ,‬בשירותים‪ .‬אם הוא אכן קיים‪ ,‬בטח לא משנה לו שאני‬
‫מדברת איתו במכנסיים מופשלים‪ .‬מה הייתי שואלת את אלוהים אילו‬
‫הייתה לי רק שאלה אחת לשאול? את השאלה הזאת שאלה מישהי‬
‫אחרת‪ ,‬זמרת בשם ג'ואן אוסבורן‪ .‬אז אני לא יודעת מה הייתי שואלת‬
‫את אלוהים אילו ניתנת לי ההזדמנות‪ ,‬ואני גם די משוכנעת שעוד‬
‫לפני שהייתי מספיקה‪ ,‬הייתי נתקלת במענה אוטומטי‪ :‬אנא המתן‬

‫‪149‬‬