Page 153 - 23322
P. 153

‫אהבה בנסיבות מחמירות‬

        ‫"שום הורמונים‪ ,‬היא כנראה קולטת שהיה בינינו משהו‪".‬‬
‫"לא נראה לי‪ ,‬רק ההיריון מעניין אותה‪ .‬טוב‪ ,‬עזבי‪ ,‬מזמן לא‬

                                               ‫דיברנו‪ ,‬מה שלומך?"‬
                     ‫"אצלי הכול כרגיל‪ ",‬שיקרתי‪" ,‬איך אצלך?"‬
                    ‫"האמת? ההיריון הזה לא עובר עליי בקלות‪".‬‬

                           ‫"תכף תגיד שיש לך בחילות‪ ",‬צחקתי‪.‬‬
‫ברוך סיפר שמאיה מעולם לא סבלה ריח של גויאבות‪ ,‬ועכשיו‬
‫פתאום בא לה על גויאבות‪ ,‬ואז עבר לדבר על מה שבאמת העיק עליו‪.‬‬
‫ההיריון הלא מתוכנן של חברתו הוריד מסדר היום את שאלת הפרידה‪,‬‬
‫אבל נראה לו שאם מאיה לא הייתה נכנסת להיריון‪ ,‬הם היו נפרדים‪.‬‬
‫מדבריו היה ניתן להבין שהספק שנותר מעכיר את היחסים‪ .‬הגבתי‬
‫כמצופה‪ :‬הזכרתי את ההורמונים שהוא עצמו העלה כתירוץ‪ ,‬אמרתי‬
‫לו שהוא צריך להבין שהחברה שלו עוברת תקופה מבלבלת‪ .‬העובדה‬
‫ששיתף אותי בספקותיו איפשרה לי להגיב בגדלות רוח‪ .‬רוב הסיכויים‬
‫שברוך קלט שאני סתם מזייפת אחווה נשית‪ ,‬ואף על פי כן תגובתי‬

         ‫המאופקת גרמה לו להתקשר אליי בתכיפות גוברת והולכת‪.‬‬
‫מאיה דרשה ממנו‪ ,‬לדבריו‪ ,‬שיוכיח שוב ושוב את מחויבותו אליה‪,‬‬
‫והוא הרגיש לכוד‪ .‬הוא אמר שעוד לפני ההיריון היא הייתה זקוקה‬
‫כל הזמן לאישורים‪ ,‬ושכל עוד הם חיו בדירות נפרדות‪ ,‬זה העיק עליו‬
‫פחות‪ .‬בגלל ההיריון היא עברה לגור בדירתו‪ ,‬והוא ממש לא היה‬
‫בטוח שהם מתאימים לחיים משותפים‪" .‬היא רוצה לישון כפית עם‬

               ‫מזלג‪ ",‬אמר‪" ,‬ואני צריך קצת הפרדה‪ ,‬לא רק בשינה‪".‬‬
‫בשלב מסוים ברוך לא הסתפק בשיחות הטלפון‪ ,‬והחל להגיע‬
‫לבית הקפה שבו נהגתי לשבת בבקרים‪ .‬אחרי אחד המפגשים סיפרתי‬
‫לנעמי‪ ,‬כבדרך אגב‪ ,‬שברוך עבר בסביבה‪ ,‬בלי לעדכן אותה שזה קורה‬
‫בכל שני וחמישי‪ .‬לא הייתה לי סיבה להסתיר ממנה את אינטנסיביות‬
‫המפגשים בינינו‪ ,‬עשיתי זאת על פי תחושה‪ .‬מי שהייתה לו סיבה‬
‫להסתתר היה דווקא ברוך‪ ,‬שידע שאם ידידותו הצפופה איתי תגיע‬

                          ‫לאוזני מאיה‪ ,‬הדבר לא יעבור לו בשתיקה‪.‬‬

                                ‫‪153‬‬
   148   149   150   151   152   153   154   155   156   157   158