Page 142 - 23322

‫תמי שמש קריץ‬

‫נסעתי לשבוע שנדמה כנצח‪ ,‬אבל בבית דבר לא השתנה‪ :‬על מפת‬
‫שולחן האוכל נותרו פירורים‪ ,‬בגדים ונעליים היו זרוקים בסלון‪,‬‬
‫הרצפה לא ראתה מטאטא מאז לכתי‪ .‬פתחתי חרישית את דלת חדרה‬
‫של יעל והבטתי בה ישנה‪" .‬חזרת‪ ",‬מילמלה וחזרה לישון‪ .‬על פתיחת‬

‫דלתה של נגה אפילו לא העזתי לחשוב‪ ,‬לא מעירים נמרה‪.‬‬
‫כשנכנסתי לחדר השינה בקומה למעלה‪ ,‬אדם פקח את העיניים‪:‬‬
‫"נו‪ ,‬איך היה?" שאל‪" .‬היה טוב‪ ,‬תמשיך לישון‪ ,‬נדבר מחר‪ ",‬אמרתי‬
‫וירדתי להסתער על פריקת המזוודה‪ .‬יש אנשים שלא בוער להם לסדר‬
‫והמזוודה יכולה לחכות‪ .‬אני חייבת להחזיר את הסדר על כנו מיד‬
‫עם הגיעי‪ .‬לרוקן את המזוודה ולאפסן בארון‪ .‬על הדרך ניקיתי גם‬
‫את הבית‪ ,‬ורק כשהיה נקי למשעי והכביסה הייתה תלויה על החבל‪,‬‬
‫התקלחתי ונכנסתי למיטה‪" .‬את בטח הרוסה מעייפות‪ ",‬אדם אמר חצי‬
‫ישן‪ .‬הבעל שלי‪ ,‬גם אילו היה להוט לראותי‪ ,‬לא היה מגיע לאסוף אותי‬
‫מנמל התעופה‪ .‬מחוות טקסיות נראו לו מיותרות‪ .‬בשביל מה כל ההוא‬
‫הא‪ ,‬לנסוע לנמל באמצע הלילה‪ ,‬להחנות‪ ,‬לחכות‪ ,‬לנפנף כמו אידיוט?‬
‫התעוררתי בערך באחת־עשרה בבוקר‪ .‬הבנות עדיין ישנו‪ .‬יעל‪,‬‬
‫כי יצאה לחופשת הקיץ‪ ,‬נגה‪ ,‬סתם כי כך התרגלה‪ .‬אדם כבר יצא‪.‬‬
‫הדלקתי את הטלפון הסלולרי לראות אם יש הודעה מברוך‪ .‬שום דבר‪.‬‬
‫הוצאתי את דיוויד לטיול‪ ,‬שבמהלכו הרכבתי אוזניות‪ .‬סטיב מרטין‬
‫מ"קולדפליי" תהה אם הוא התרופה או המחלה‪ .‬מחלה‪ ,‬תרופה‪ ,‬הכול‬
‫אותו הדבר‪ ,‬גם לתרופות יש תופעות לוואי‪ .‬קחי את זה בפרופורציה‪,‬‬

‫דירבנתי את עצמי‪ ,‬תלמדי ליהנות בלי לרצות עוד‪.‬‬
‫"יש משהו לאכול?" שאלה נגה בשובי‪.‬‬

‫"שנייה‪ ,‬תני לי לראות‪ ",‬סקרתי את תכולת המקרר‪" ,‬אני כבר‬
‫מכינה משהו‪".‬‬

‫סיפרתי לבנות שביאכטה הגענו למקומות שתיירים רגילים לא‬
‫מגיעים אליהם‪ .‬הסברתי להן שלינה ביאכטה לא מפנקת כמו בבית‬
‫מלון‪ ,‬לא ביאכטה שלנו מכל מקום‪ ,‬ושלמרות זאת לא הייתי מוותרת‬
‫על החוויה‪" .‬סופסוף יצא לי להפליג ביאכטה‪ ,‬אני יכולה לסמן וי‪",‬‬

‫‪142‬‬