Page 139 - 23322
P. 139
אהבה בנסיבות מחמירות
השארנו את היאכטה השכורה במרינה ועלינו על הרכב בחזרה לאתונה.
בדרך עצרנו באותה מסעדת חוף שבה אכלנו ביום הראשון בדרכנו
הלוך .החוף ,שהיה אז שומם ,המה תיכוניסטים עכשיו .תיכוניסטים
בכל העולם יצאו לחופשת הקיץ ממש באותו הזמן .עליצותם הזכירה
את מצב רוחנו בתחילת המסע ,ואילו כעת נראינו תשושים .מחשבות
על מה שמחכה לנו בשובנו לארץ כבר החלו להתגנב אל כולנו .ישבנו
סביב השולחן במין רפיון ,וכדי לא לשקוע באווירת נכאים ,הרמנו
כוסית בחגיגיות מעושה" .לחיים!" השקנו כוסיות" ,איתקה העניקה
לנו מסע יפה!" סיכמנו.
באווירת הסיכום נעמי שיבחה את עמרי ,שהוביל אותנו מיעד
יפהפה אחד למשנהו .הוא חייך בסיפוק ואמר לה תודה" .נעמה ,הייתי
בלחץ כשהתפרצתי עלייך באחת העגינות ,אני מצטער אם נפגעת",
פנה אליי .עניתי לו במבוכה ,שהכול בסדר ,ושגם לדעתי הוא היה רב
חובל מעולה .אחרי הכול ,האחריות על כתפיו הייתה באמת גדולה.
חוץ מזה ,כבר פחות היה לי אכפת מה עמרי חושב עליי .אני פרח
שמש ,רק אור ואהבה אני מפיצה!
בהמשך הנסיעה נימנמנו במושבים .נוני נהג רוב הדרך ,נעמי
ישבה מלפנים לצדו .דבי ועמרי במושב האמצעי ,ברוך ואני באחורי.
פה ושם היו בינינו נגיעות חשאיות ,אבל לא יותר מדי .לאור יום
נזהרנו לא להיתפס .במטוס זו כבר לא הייתה בעיה ,דיילת הקרקע
הושיבה אותנו בנפרד.
"תגידי ,היה לך משהו עם ברוך?" שאלה דבי שהושבה לידי.
"נראה לך? אנחנו נהנים יחד ,זה הכול ,למה את שואלת?"
"סתם ,נראה שהוא נדלק עלייך ",היא אמרה.
"לפני ההפלגה חשבת שעמרי נדלק עליי ,וראינו מה יצא מזה".
"פשוט נוני סיפר לנעמי שיכול להיות שברוך ומאיה נפרדים ,אז
חשבתי שזה קשור אלייך ,אבל שיישאר בינינו ,כן?"
"אני לא קשורה לזה בשום צורה ,זה קשור לזה שמאיה רוצה ממנו
ילד ",אמרתי.
139
