Page 134 - 23322
P. 134
16
ביאכטות ,כבכל מלון ,יש חדרים מרווחים יותר ופחות .ביאכטה שלנו
הסקיפר זכה בתא המרווח ביותר ,נעמי ונוני בתא השני בגודלו ,ברוך,
דבי ואני בחדרים הנותרים .תאי הדרג הבכיר היו מאובזרים במראה,
אבל לא התא שלי .ולמה להיתפס לזוטות? פשוט משום שאישה ללא
מראה משולה למעצב שיער ללא מספריים .שטויות ,שטויות ,כבר
ביום הראשון תליתי על וו מראה קטנה שהבאתי מהבית" .מראה ,מראה
שעל הוו ,מי הכי יפה עכשיו?" התלבשתי בזריזות ,כאילו לא חשוב
מה אזרוק על עצמי ,אני יפה היום ,באתי מאהבה ,ויצאתי אל הסיפון.
"איפה כולם?" שאלתי.
"כולם הלך ",עמרי השיב.
נו ,טוב ,כולם כבר היו שם חוץ מברוך .מצחיק ,בהחלט מצחיק ,את
זה גם אישה שהשתוללה כל הלילה מסוגלת לקלוט .הייתי צוחקת עם
כולם אלמלא הייתי טרוטה .בכל זאת ארבע שעות בלילה זו לא בדיוק
שינה .התחשק לי להגיד לעמרי ,טוב יאללה ,תתקדם ,זה לא סוד שברוך
ואני התקרבנו .עד כמה? לא עניינך! אם כבר ,תגיד לי לאן "כולם" הלך.
למה סתם להדאיג? לא ,ברצינות ,לאן ברוך הלך על הבוקר ,להביא לי
פרחים? לא יכולתי לשאול איפה הוא ,זה היה נשמע באמת מוגזם.
למרבה השמחה ,כמה רגעים לאחר שרעם הצחוק גווע ,ברוך הגיח.
"בוקר טוב לך ",פנה אליי בקול רם .בוקר טוב לי ,לי ,לי ,שמעת את
זה ,עמרי? הוא בסך הכול הלך להביא משקפי שמש ,אבל את זה
הבנתי רק כשהזדמן לי להיות כמה רגעים ביחידות עם הגבר שחמק
134
