Page 135 - 23322
P. 135
אהבה בנסיבות מחמירות
ממיטתי .סיפרתי לו על "כולם הלך" ,וזה כל כך הצחיק אותו ,שהיה
שווה לי למעוד בלשוני.
"שנכין ארוחת בוקר?" תפסתי פתאום יוזמה" .כן ",ענתה נעמי
והחלה להכין את הסלט .דבי שברה ביצים והכניסה למחבת" ,את כבר
בשלה לחזור הביתה?" שאלה אותי" .עוד לא ",פרסתי את הלחם.
"אנחנו בקרבת האי איתקה ",עידכן אותנו עמרי כשישבנו סביב
השולחן" ,בא לכם לשמוע את 'הדרך לאיתקה'?"
"ברור ",השיבה דבי ,שבין יתר מעלותיה ,חיבבה דבר שירה.
"'אם אתה יוצא לדרך לאיתקה ,בקש כי יארך מסעך מאוד'",
החל להקריא מהסלולר את דבר השירה של קונסטנטינוס קוואפיס
בתרגום לעברית של יורם ברונובסקי'" .אל תירא את הלסטריגונים
והקיקלופים' ",נשברו לו השיניים'" ,לעולם לא תפגוש אותם בדרכך
אם רגש נעלה יפעם בנפשך' ".תודה ,עמרי ,תודה ,השיר באמת יפה.
מיטיב לתאר את מה שעובר עליי :בדרך לאיתקה פגשתי קיקלופ.
למה? כי המחשבה שלי נעלה כמו נעל .בסדר ,אבל למה לדרוך לי
על היבלות? אז שכבתי עם גבר זר בהיותי נשואה ,מה עכשיו ,סקילה?
חכה שנייה ,תקשיב לעצמך" :איתקה העניקה לך מסע יפה!"
ביומו השישי של המסע מי הים נפרשו לרגליי .הרגשתי שגם אם
היאכטה תיתקע בלב ים ,לא יאונה לי כל רע .אני יודעת לשחות ,מה
כבר יכול להיות? דיברתי עם נעמי ודבי ,צחקתי ,השתזפתי ,שרתי
עם המוזיקה ,עשיתי את מה שעשו כולם ,אבל הייתי בעולם אחר.
בראש התרוצצו לי מילות תשוקה ואנחות עונג .מרוב שהייתי שקועה
במחשבותיי הלא נעלות ,שמעתי באיחור שבערב תיערך קבלת שבת
עם חבורת גבעת התחמושת" .נלבש חג ,נהיה אור לגויים ",התלוצצה
נעמי ,שתיאמה את הגעתם.
ואכן ,לקראת הערב שררה על היאכטה אווירה חגיגית .הגברים
שלפו מתיקיהם את החולצות הלבנות המכופתרות ,נעמי ודבי את
החולצות עם נגיעות הרקמה .אני לבשתי שמלת פסים בכחול־לבן.
בצבעי הדגל" .כבר אמרתי לך ששמלות עושות לך טוב?" ברוך שוב
135
