Page 136 - 23322
P. 136
תמי שמש קריץ
החמיא לי .קדימה ,אני מוכנה לקיום המצווה — הדלקת נרות ,עונג
שבת ,פרו ורבו ,מה שבא בא.
עם הגעת האורחים היאכטה רחשה ככוורת .התכונה נרגעה מעט
כשהתיישבנו סביב השולחן .הקידוש נאמר בפי אחד מחברי הגבעה.
נעמי הדליקה את הנרות .כששרנו "אשת חיל מי ימצא" ,דילגתי על
"בטח בה לב בעלה" .הלכתי שולל אחר מקסם שווא ,ובמקום לתפוס
את הראש ,פיזרתי אותות לכל עבר .עדת הגברים המורעבת של
יאכטת ארזי הלבנון לא נותרה אדישה לשמלת דגל הלאום שלי .מה
רע? למה לא לעורר קצת קנאה בלבו של ברוך הוא וברוך שמו .השם
המועדף עליי ,אגב ,היה ברוך ,ולא שם החיבה .ברוכי בשביל החבר'ה,
ברוך רק בשבילי!
החריימה והקוסקוס ,שהובאו בסירים בידי האורחים ,גרפו
מחמאות .החלה ועוגת התפוחים שאפו דבי ונעמי — מתי הספיקו?
— זכו אף הן לשבחים .הסיפורים של יאכטת בוגרי מלחמת לבנון
התערבבו עם סיפורינו .מפה לשם התברר שלכמה מאיתנו יש מכרים
משותפים ,כפי שקורה לא אחת כשישראלים נפגשים" .את כולם,
את כולם אני מכיר ,כל אחד בעולם ואפילו פה בעיר ",מישהו פצח
בשירה" .אז זהו ,שאני מכיר את מי שכתב את השיר ",צחק עמרי,
"הוא אח של ילד שלמד עם הבן שלי באותה כיתה".
אכלנו והותרנו את הבלגן על השולחן .עברנו לסיפון ,דיברנו
בקולי קולות ,כולם רקדו לצלילי המוזיקה שהשמעתי .נתתי לשירים
לעלות בלי הבחנה ורקדתי עם כולם .אפילו נוני ,שהסתייג תחילה
מהמפגש המיותר בעיניו עם גברים זרים ,מצא את עצמו מחובק עם
אחד מחברי הגבעה .הרחבה הקטנה על הסיפון בקושי הכילה את
הצפיפות ,כולם התחככו בכולם .ברוך הגניב אליי מבטים .אחר כך
אמר לי שכל הגברים על הרחבה הזילו עליי ריר .אף שוטר לא הגיע
לבקש שננמיך את המוזיקה ,רקדנו עד אחת וחצי בלילה והתפזרנו
מותשים" .חשבתי שהמסיבה הזאת לא תיגמר לעולם" ,ברוך סימס.
הפעם הוא לא שאל ,היה ברור לו שאני מחכה.
136
