Page 128 - 23322
P. 128
תמי שמש קריץ
הציעה שנקנה מצרכים לארוחות הבוקר ביאכטה .נשארתי עם נוני
וברוך לעשן בחוץ ,וכשהיא ודבי יצאו מהמכולת ,לקחתי מידיהן
כמה שקיות" .תני לי ",ברוך התנדב לסחוב במקומי .התיישבנו
עם השקיות לרגלינו בבית קפה בקרבת היאכטה ותהינו לאן עמרי
נעלם .העליתי את האפשרות שהלך לפגוש את המארחת היפה.
הרעיון הצית את דמיונן של דבי ונעמי ,אבל את ברוך ונוני העניין
לא העסיק כלל.
"פעם שלישית גלידה ",נשמע לפתע קולו של אחד מחברי גבעת
התחמושת שהגיחו משום מקום .התרגום העברי הקלוקל טעים
מהביטוי המקורי — "פעם שלישית אצרח" — ולפי מבע פניו של נוני,
הוא העדיף את הביטוי במקור .נראה שהמפגש האקראי עם חבורת
הגברים לא ערב לחכו של נוני .הם התגודדו סביבנו למורת רוחו,
ונראו כמו ילדי קייטנה כי לבשו חולצה אחידה .לדבריהם ,הם רוכשים
יחד חולצה מקומית בכל הפלגה .מין מסורת שפיתחו ,שתהיה להם
למזכרת .לאחר שעידכנו אותנו מאיפה באו ולאן הם ממשיכים ,הציע
מישהו מהם שנארגן מפגש מסודר בין שתי היאכטות באחד הערבים.
"למה לא?" נעמי הכניסה את מספר הטלפון של אחד מהם לאנשי
הקשר בסלולר שלה.
"אין לי כוח לשיחות עם אנשים שאני לא מכיר ",נוני העיר לה
לאחר שהחבורה נפנתה לדרכה.
"אפשר לחשוב ,בעבודה שלך אתה פוגש בכל יום אנשים שאתה
לא מכיר ",נעמי התרגזה.
"אני בחופשה ,לא בא לי לעבוד ",הוא נהם.
"התעוררתם קרביים הבוקר?" שאלה דבי.
"כשהילדים שלי היו קטנים ,דאגתי כשנהיה שקט מדי ",השיבה
נעמי.
נראה שנעמי לא הוטרדה מהתנגדותו של נוני למפגש ,אולי קלטה
שהוא בסך הכול קצת נבהל כשהחליפה מספרי טלפון עם גבר חדש.
משבר הלילה שבו הפנה לה את הגב חלף ,ההגה שוב היה בידיה.
128
