Page 125 - 23322
P. 125
אהבה בנסיבות מחמירות
החברתית שלנו — היא הרי החליטה בלי לשאול אותי ואת דבי אם
בא לנו לרדת לחוף — הזכירה לי את מדריך הילדים באתר הנופש
שבו שהינו עם הילדות באחת החופשות ,שנהג לשירFollow the" :
".leader, leader, leader
דבי ואני הלכנו אחרי נעמי ,אלא מה? כן ,אנחנו נרד לחוף בזמן
שהגברים מנקים את הסיפון ,נפלא .אלא שכדי להגיע לחוף ,היה
עלינו לשוט בסירת הגומי ,משימה שעד כה נעשתה בידי הגברים.
שלוש בסירה אחת ,כמה מסובך זה יכול להיות? אז זהו ,שזה לא פשוט
כמו שזה נראה לנו כשהגברים אחזו במושכות .נעמי ודבי התמקמו
בשני עברי הסירה ,וכשהתיישבתי לצד דבי הופר האיזון" .זוזי הצידה,
מפגרת ",צעקה נעמי כשהסירה כמעט התהפכה" .מפגרת אחותך",
פרצתי בצחוק" .עזבי ,תישארי איפה שאת ,אני אזוז ",היא שאגה.
"יאללה ,תתחילי לחתור ",הורתה .לקחתי את המשוט השני וחתרתי
במקביל אליה בחוסר תיאום מוחלט .במקום לנוע לעבר החוף ,הדינגי
שלנו נקלע לרווח בין שני אגפי היאכטה ,שסוככה עלינו כמו מערה.
"תעבירי את המשוט לדבי ",נעמי נבהלה" .לחתור ימינה או שמאלה?"
שאלה דבי כשהעברתי לידיה את המשוט" .ימינה ,אני מקווה שאת
יודעת את ההבדל ,כי אצל נעמה זה לא סגור ",נעמי השיבה לה.
בצדק :באחת הנסיעות באחד מכבישי ארצנו ,כשנעמי ביקשה שאפנה
ימינה ,פניתי שמאלה .לכי תסביר לה שבנהיגה אי אפשר לכתוב מילה
באוויר ,כפי שגאונה כמוני נוהגת לעשות בשביל להיזכר איפה צד
ימין!
"מי נתן לכן רישיון?" שאל נוני ,שהסריט את הפיאסקו מלמעלה.
צחקנו כל הדרך לחוף ,ובירידה מהדינגי הודינו לאל שנותרנו
יבשות .מילא אנחנו ,אבל לכל אחת מאיתנו היה תיק קטן עם הסלולרי
ושאר פרטים חיוניים ,ואם התיקים שלנו היו נרטבים ,היינו בוכות.
"מזמן לא צחקתי ככה ",צהלתי" .גם אני ,כמעט ברח לי פיפי ",אמרה
דבי" .אה ,אז רצית שנירטב כדי שלא יראו לך ,נבלה ",נעמי נחנקה
מצחוק.
125
