Page 17 - 23322
P. 17

‫אהבה בנסיבות מחמירות‬

‫שתהיה בהסכמה‪ ,‬כמובן‪ .‬אישה רוצה להרגיש איריזיסטבל‪ ,‬ואם לא‬
‫כל אישה‪ ,‬אז אני‪ .‬זה אך טבעי לרצות להרגיש שיש לך כוח משיכה‪,‬‬
‫ואצלי הרצון הזה הפך לטבע שני‪ .‬הורגלתי להסתובב בעולם בידיעה‬
‫שאני מסוגלת למשוך פרפרים‪ .‬כמה מהם שברו לי את הלב לאחר‬
‫שנלכדו‪ ,‬אבל זה כבר סיפור אחר‪ .‬עם בעלי הלב לא נשבר‪ .‬להפך‪,‬‬
‫הרשת נפרשה כחופה‪ .‬ולא‪ ,‬לא חשבתי שהטבעת על אצבעי פוטרת‬
‫אותי מהחיזור‪ .‬נהפוך הוא‪ ,‬גם לאחר החופה ניסיתי ללכוד את בעלי‬
‫ברשת שוב ושוב‪ .‬בכל פעם שהתרחק‪ ,‬דאגתי לקרב אותו אליי‬
‫בחזרה‪ .‬לא תמיד ראינו דברים עין בעין‪ ,‬לא תמיד הצלחנו לגשר‬
‫על הפער בין ההזדקקות שלי לחיי חברה ובין היותו זאב בודד‪,‬‬
‫אבל כשהגענו למיטה‪ ,‬העקוב היה למישור‪ .‬מין היה הציר שסביבו‬
‫חגה מערכת היחסים‪ ,‬הגשר על פני מים סוערים‪ .‬כשהיינו שוכבים‪,‬‬
‫הכעסים היו נמוגים‪ ,‬מין מתכון שבעזרתו הגעתי ללב בעלי‪ ,‬כשכל‬

                                             ‫שאר הדרכים לא צלחו‪.‬‬
‫בעלי נהג לחכות שאגע בו‪ ,‬לסמן שאני רוצה ִקרבה‪ .‬דווקא חיבבתי‬
‫את מנהגו לחכות לאות‪ .‬להתאפק‪ .‬לא להתנפל‪ .‬זה נראה לי מאוד‬
‫גברי‪ .‬היה בזה משהו משחרר‪ ,‬יכולתי לשכב איתו כשבאמת בא לי‪,‬‬
‫בידיעה שהוא תמיד מעוניין‪ .‬הרי נענה‪ ,‬כאילו רק חיכה שאתן סימן‪.‬‬
‫משנשרקה שריקת הפתיחה‪ ,‬אהב אותי משוחרר כפי שלא היה בשום‬
‫מקום אחר‪ .‬לא עצור ומאופק כדרכו‪ .‬בין הסדינים חוש ההומור שלו‬
‫היה במיטבו‪" ,‬את כמו כרטיס חודשי חופשי‪ ",‬היה מביע את שביעות‬
‫רצונו מתדירות הסימונים‪" .‬ליידיס פירסט" — התעקש לפתוח לי את‬
‫דלת העונג‪ .‬קודם אני‪ ,‬אחר כך הוא‪" .‬זה אלמנטרי‪ ,‬נימוס בסיסי‪",‬‬
‫נימק‪ .‬כשצחקתי‪ ,‬היה משיב בעזות מצח‪" :‬תצחקי‪ ,‬תצחקי‪ ,‬זה לא‬
‫יפריע לי לבצע בך את זממי‪ ".‬לפעמים הייתי משתוממת נוכח יכולתו‬
‫המופלאה להתאפק עד שאגיע לפורקני‪ .‬דקות ספורות אחר כך היה‬
‫מרשה לעצמו לשחרר את נצרתו‪ ,‬כשעל פניו מבע ניצחון‪ .‬ככה ייעשה‬

                                          ‫לאיש שאשתו רוצה ביקרו‪.‬‬
‫בשנים הראשונות הייתי שוכבת איתו יום־יום‪ ,‬ועם הזמן התדירות‬

                                ‫‪17‬‬
   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22