Page 308 - 23322
P. 308

‫תמי שמש קריץ‬

‫האירופי איים להוציא אותם מההסדר‪ .‬עד לפני כמה שנים הם יצאו‬
‫לפנסיה כבר בגיל חמישים וחמש‪ ,‬היו להם חוקים סוציאליים הזויים‪,‬‬
‫מענק רווקות‪ ,‬למשל‪ ".‬מענק מה? הרמנו גבה‪" .‬כן‪ ,‬כן‪ ,‬מה שאתם‬
‫שומעים מענק רווקות‪ .‬איזה ארבעים אלף רווקות‪ ,‬בנות של עובדי‬
‫ציבור‪ ,‬שקיבלו מענק של אלף יורו בחודש‪ ",‬המשיך המתייוון להפגין‬
‫בקיאות‪ .‬נשמע שהתערה בחיי הקהילה‪ ,‬ושלא בדיוק טיפס על קירות‬
‫בהיעדרי‪ .‬המשכנו לדבר בקולי קולות‪ ,‬הרמנו כוסית‪" :‬בקיץ הבא‬

                                                    ‫בספצס הבנויה!"‬
‫כשהערב הסתיים‪ ,‬עליתי עם ברוך לחדר שהוקצה לו‪ .‬לראשונה‬
‫זה כמה חודשים היינו שוב בין הסדינים‪ .‬ובכן‪ :‬התברר שאחרי תקופה‬
‫שבה לא מתראים במיטה‪ ,‬הסקס הוא לא כמו לרוכבים באופניים‪.‬‬
‫המהלכים ידועים‪ ,‬אבל איכשהו היינו צריכים למצוא שוב את האיזון‪,‬‬
‫לוודא שלא תהיה נפילה‪ .‬הפרידה גרמה לנו תחושת זרות מביכה‪ .‬לא‬
‫כשל זוג אוהבים שזה עתה נפגשו לראשונה‪ ,‬כי אם מבוכה של בני זוג‬
‫ותיקים‪ ,‬שלא מבינים איך יכול להיות שהם מרגישים קצת כמו זרים‪.‬‬
‫היה עלינו לגשש את דרכנו‪ ,‬למצוא את השבילים המוכרים‪ ,‬להיזכר‬
‫איך משלבים גוף בגוף‪ .‬רק לאחר פורקן המבוכה נצמדתי לגוף של‬
‫ברוך והסנפתי את ריחו‪ .‬ריח של עשן‪ ,‬מלוח כזה‪ .‬למלח אין ריח‪,‬‬
‫אני יודעת‪ ,‬אבל כשמלח מתערבב עם זיעה‪ ,‬הוא כן מריח! דיברנו‬
‫לתוך הלילה‪" .‬בקיץ תבואי אליי לאיזה שבוע־שבועיים?" שאל ברוך‪.‬‬

                                                   ‫"בטח‪ ",‬הבטחתי‪.‬‬
‫ארבעת הימים עברו מהר‪ ,‬הביקור הקצר נגמר לפני שהספקתי‬
‫להרוות את הצימאון‪ .‬התנחמתי בכך שאף אישה אחרת עוד לא‬
‫תפסה את מקומי‪ .‬נפרדתי מברוך בלי דרמות‪ ,‬חיבוק‪ ,‬נשיקה‪ ,‬נדבר‪.‬‬
‫עם חזרתו ליוון הציפו אותי גלי געגוע‪ ,‬עצבות‪ ,‬חיוכים נוגים‪ .‬עלו‬
‫בזיכרוני משפטים שאמר‪" :‬בואי‪ ,‬שבי לידי‪ ,‬תעשי את הקסמים שלך‪",‬‬
‫"את לא מחליטה עליי‪ ",‬משפטים שהזכירו לי את התקופה שבה הייתי‬

                                                         ‫איתו קרוב‪.‬‬
‫הביקור של ברוך בארץ הפיח בי תקווה שניתן לשמור על קשר‬

                                ‫‪308‬‬
   303   304   305   306   307   308   309   310   311   312   313