Page 309 - 23322
P. 309

‫אהבה בנסיבות מחמירות‬

‫גם מרחוק‪ .‬עם זאת‪ ,‬ידעתי שאין בכוח שיחות טלפון להחליף את‬
‫חדוות המגע‪ .‬הריחוק הפיזי גרם לי להיות חשדנית‪ .‬ניסיתי לחוש‬
‫מנימת קולו אם הוא עדיין מתרגש מקולי‪ .‬השתדלתי לעניין ולהצחיק‬
‫אותו‪ .‬האזנתי בדריכות לסיפוריו‪ ,‬ובדמיוני הרכבתי את פאזל חייו על‬
‫האי‪ .‬כשהשתרבב לסיפוריו שם של אישה‪ ,‬הזדקרו אוזניי‪ .‬בפעמים‬
‫הספורות שבהן הטלפון ממנו בושש להגיע‪ ,‬נמרטו עצביי‪ .‬הסתובבתי‬
‫חסרת מנוחה‪ ,‬עד שלמחרת התברר שמאהבי סתם נפל למיטה באפיסת‬
‫כוחות‪ .‬מרגע שאהובי עבר ליוון‪ ,‬הקפדתי לחכות שהוא יתקשר‪,‬‬
‫לוודא שהוא עדיין מעוניין‪ .‬עם זאת‪ ,‬כשדיברתי איתו לא הראיתי לכך‬
‫סימן‪ ,‬שלא ידע עד כמה אני חוששת לאבד אותו‪ .‬המשחק העדין של‬
‫השלהבת המרקדת‪ ,‬רוח קלה עלולה לכבות אותה‪ .‬משחק האהבה‬
‫נמשך בשלט רחוק‪ ,‬ותדירות הטלפונים סימנה שברוך עוד מעוניין‬

                                                    ‫בי‪ .‬נחמה‪ .‬נחמה‪.‬‬
‫במהלך החורף ברוך ביקר בארץ פעם נוספת‪ ,‬ובמהלך ביקור זה‬
‫הטענו את בנק האהבה‪ .‬היה איזה עניין עם הניירת‪ ,‬מריה הבטיחה‬
‫לסדר לו אשרת תושב‪ ,‬וכל עוד האשרה בוששה להגיע‪ ,‬לא היה‬
‫טעם לחשוב קדימה‪ .‬מהבחינה הכספית‪ ,‬המעבר של מאהבי ליוון‬
‫התברר כמהלך מוצלח עבורו‪ .‬אבל ברוך הרגיש שם קצת תלוש‪ .‬האי‬
‫החלומי הנידח שקק חיים בזכות התיירים‪ ,‬שהדירו רגליהם ממנו עם‬
‫בוא החורף‪ .‬מרוב שהשלווה הכפרית החורפית הייתה זרה לברוך‪,‬‬
‫הוא אפילו קרא את "סונטת קרויצר" שדחפתי לתיקו‪" .‬היום‪ ,‬עם‬
‫כל התקינות הפוליטית‪ ,‬לא בטוח שספר על גיבור שרצח את אשתו‬
‫בהתקף קנאה היה עובר‪ ",‬שיתף אותי‪" .‬כן‪ ,‬אבל אתה חייב להודות‬
‫שהדברים שטולסטוי כתב לפני מאה שנים עדיין רלוונטיים‪ ",‬ציינתי‪.‬‬
‫נשמענו כמו תלמידים בחוג לספרות‪ ,‬וזה הלהיב אותי‪ .‬מה שהיה פחות‬
‫מלהיב עבורי היה שמריה הכול־יכולה הצליחה לארגן לברוך אשרת‬

                                                             ‫עבודה‪.‬‬
‫"אז מתי את באה?" שאל ברוך‪" .‬נראה לי שאצליח לבוא לאיזה‬
‫שבוע בתחילת יוני‪ ",‬עניתי‪" .‬לא לבקר‪ ,‬מתי את באה לגור איתי פה?"‬

                                ‫‪309‬‬
   304   305   306   307   308   309   310   311   312   313   314