Page 310 - 23322

‫תמי שמש קריץ‬

‫זרק ברוך‪" .‬חתיכת פצצה זרקת עכשיו‪ ",‬גימגמתי‪" .‬כן‪ ,‬חשבתי לחכות‬
‫שתבואי ואז להעלות את הנושא‪ ,‬אבל כמו שזה נראה אני לא חוזר‬
‫בקרוב‪ ,‬ונמאס לי לחיות פה לבד‪ .‬תראי‪ ,‬כשהייתי בארץ‪ ,‬יכולת להיות‬
‫איתי בלי לעזוב את הבית‪ ,‬אבל עכשיו זה נעשה קשה‪ ,‬את מסכימה‬

‫איתי?" שאל לבסוף‪" .‬כן‪ ",‬עניתי חרישית‪.‬‬
‫אפשר לומר על ברוך כל מיני דברים — פלרטטן‪ ,‬הרפתקן חסר‬
‫אחריות — אבל דבר אחד אי אפשר לקחת ממנו‪ ,‬וזה את האינטליגנציה‬
‫הרגשית המשויפת שלו‪ .‬ברוך הבין מנימת קולי שעליו לצאת מעורו‬
‫כדי לשכנע אותי לעשות את הצעד‪ .‬הוא לא סתם גבר שבטוח שאם רק‬
‫יגיד מילה‪ ,‬כל אישה תקפוץ על עגלתו‪ ,‬כי אם מישהו שנדרש לשכנע‪:‬‬
‫"יהיה לך כיף פה‪ ,‬אני מבטיח‪ .‬בארץ ממילא אין לך עבודה מסודרת‪,‬‬
‫ככה שאת לא מוותרת על כלום‪ ,‬ופה תוכלי לעבוד קצת במסעדה‪,‬‬
‫אף אחד לא מכיר אותך‪ ,‬רק עד שתמצאי משהו יותר טוב‪ ",‬שטח את‬

‫משנתו‪.‬‬
‫"כן‪ ,‬אבל זה לא לעזוב רק את אדם‪ ,‬זה לעזוב גם את הבנות‪",‬‬

‫מילמלתי‪.‬‬
‫"הן כבר גדולות‪ ,‬והן יוכלו לבוא אלייך בחופשות‪ .‬את לא צריכה‬
‫להתעסק עם חלוקת הרכוש עכשיו‪ ,‬הבית רשום גם על שמך‪ ,‬תסבירי‬
‫לאדם שאת מנסה‪ ,‬מצדי תגידי לו שזה רק לכמה שנים‪ ,‬עד שאמות‪",‬‬

‫המשיך‪.‬‬
‫"ומתי אתה מתכוון למות?" צחקתי‪.‬‬
‫"בינינו‪ ,‬זה לא יקרה בגיל תשעים‪ .‬לא‪ ,‬באמת‪ ,‬בעלך יודע שאת‬
‫כבר לא איתו‪ ,‬ואם הוא ירצה לפרק‪ ,‬תעשו מה שכולם עושים‪ ,‬תמכרו‬
‫ותחלקו‪ .‬אני לא לוחץ‪ ,‬אני רק אומר שהגיע הזמן להחליט‪ .‬תישני על‬

‫זה‪".‬‬
‫ממש!! ההחלטה על כך הדירה שינה מעיניי‪" .‬עתה הייתי לשני‬
‫מחנות‪ ,‬הצילני נא"‪ ,‬כפי שנכתב במקורות‪ .‬כבר לא יכולתי לרקוד‬
‫על שתי החתונות‪ .‬למה אומרים לרקוד על ולא בשתי חתונות‪ ,‬ולמה‬
‫אני שואלת שאלות מטופשות? יש רק שאלה אחת‪ :‬עם מי אני רוצה‬

‫‪310‬‬