Page 313 - 23322

‫אהבה בנסיבות מחמירות‬

‫שעליי לחזור לחיים בלי חג ומחול‪ .‬האם נגזר עליי להעביר את‬
‫שארית חיי כמו צמח‪ ,‬לנשום‪ ,‬לאכול‪ ,‬לשתות‪ ,‬לחיות לצד אדם בלי‬
‫ריגושים‪ ,‬לחכות לנכדים ולהודות לאל שאדם מכיר בי כבירתו לנצח?‬
‫מצד שני‪ ,‬שלישי‪ ,‬רביעי — היו הרבה צדדים — לא הצלחתי לדמיין‬
‫את החיים בלי אדם‪ .‬הוא תמיד היה שם‪ ,‬במשך כל חיי הבוגרים‪ ,‬שקול‬
‫ויציב‪ ,‬היה ונותר אהבת חיי‪ .‬מה הן חמש שנים של רומן לעומת יותר‬

‫מעשרים שנות נישואים?‬
‫אין הרבה אנשים שאפשר לאהוב גם לאחר שהתשוקה עוברת‪ ,‬ואת‬
‫אדם‪ ,‬בעלי‪ ,‬אהבתי כבנאדם גם לאחר שחשקתי באחר‪ .‬לא דבר מובן‬
‫מאליו כלל ועיקר‪ .‬דווקא משלא תליתי את אושרי רק בבעלי‪ ,‬הערכתי‬
‫יותר את נעימות הליכותיו‪ ,‬את יכולתו להתעלות מעל למוסכמות‪,‬‬
‫את החריצות‪ ,‬טוב הלב‪ ,‬הנדיבות‪ ,‬החוכמה — את אישיותו הנדירה‪.‬‬
‫ככל שחשבתי על כך‪ ,‬התחדדה השאלה‪ :‬האם בשביל עוד כמה שנים‬
‫עם ברוך אני מוכנה לוותר על האדם הכי קרוב ויקר לי‪ ,‬ולפרק את‬
‫המשפחה? הברירה הייתה בין חיים לצד ברוך‪ ,‬בידיעה שבעתיד אזדקן‬

‫לבדי כמו כלבה‪ ,‬ובין חיים לצד אדם‪ ,‬שבהם ארגיש קצת בודדה‪.‬‬
‫"זו נבלה וזו טרפה"‪ ,‬בשני המקרים אשלם מחיר‪ ,‬כך שאולי עדיף‬
‫לי להישאר עם אדם המוכר‪ ,‬הבטוח‪ ,‬בעלי כדת וכדין‪ .‬הרבה זוגות‬
‫נשארים נשואים בלי הניצוצות‪ ,‬אולי עליי להבין שאלה החיים‪ .‬להגיד‬
‫תודה שברוך הסב לי אושר גנוב כמה שנים‪ ,‬ולהבין שהרומן שלי עם‬

‫מאהבי היה הפינאלה‪ ,‬מין מתנה שקיבלתי לפני ההזדקנות‪.‬‬
‫מאז שהכרתי את ברוך עשיתי את הדרך לזקנה בנתיב המהיר‪ :‬חייתי‬
‫חיים פחות בריאים‪ .‬עישנתי יותר‪ ,‬שתיתי יותר אלכוהול‪ ,‬ישנתי פחות‬
‫בלילות‪ ,‬ומעל לכול‪ :‬חשתי אשמה‪ .‬אשמה ודאי לא מוסיפה בריאות‪.‬‬
‫אם אחלה באיזו מחלה קשה‪ ,‬לא עלינו‪ ,‬מי יטפל בי‪ ,‬ברוך? אולי כן‪,‬‬
‫ואולי לא‪ .‬רק על אדם ידעתי בוודאות שאוכל לסמוך‪ .‬במהלך הרומן‬
‫עם ברוך‪ ,‬כשתפסתי איזו שפעת‪ ,‬אדם טיפל בי במסירות‪ .‬טוב‪ ,‬מאהבי‬

‫גר בבית אחר‪ ,‬גם אילו רצה הוא לא היה יכול להכין לי כוס תה‪.‬‬
‫השכל הישר אמר שעליי להודות באמת המרה‪ :‬אני אישה מוחזקת‪,‬‬

‫‪313‬‬