Page 314 - 23322
P. 314
תמי שמש קריץ
איני עומדת בכוחות עצמי .אנשים ,לא רק נשים ,מתחלקים לעצמאים
ולשכירים .עצמאי לוקח את גורלו בידיו ,ושכיר נותן למישהו אחר
להוביל אותו .יש שכירים שדואגים שמשכורתם תמשיך להגיע ,ויש
שכירים כמוני ,שלאחר פיטוריהם לא מוצאים עבודה מסודרת .אני
שייכת לזן השכירים הכי נחות :אלה שגם עם צאתם לעצמאות נותרים
שכירים במהותם .הנפש שלי זקוקה לעצמאות ,גם בהיותי שכירה
מצאתי עבודה שבה הייתה לי עצמאות יחסית ,אבל עם פיטוריי לא
עשיתי הכול כדי להגיע לעצמאות כלכלית אמיתית .במקום לפתח את
הקריירה ,השקעתי את כל כולי ברומן המזוין!
ניסיתי לחשוב מתי עמדתי בפני החלטה גורלית מעין זו ,ולא
הצלחתי להיזכר בסיטואציה דומה .הדברים בחיי פשוט קרו מאליהם:
עבודה ,חתונה ,ילדים .מצאתי עבודה ברדיו ,ואף שלא התפרנסתי
ממנה באופן מספק ,התאפשר לי להתמיד בה בזכות הוריי ,בזכות
נישואיי .הדברים קרו מעצמם :רציתי להתחתן עם אדם ,ושמחתי שגם
הוא רצה .רציתי ילדים ,ופשוט נכנסתי להיריון .לידה ראשונה ,שנייה,
לשלישית לא הגעתי ,אולי משום שעל זה באמת צריך להחליט .להביא
הביתה כלבה? גם זו לא הייתה ממש החלטה ,במצבה המעורער של
נגה לא הייתה לי ברירה .מזל ,מזל ,בדיעבד גיליתי שכלבים מביאים
אנרגיה טובה למשפחה .דבר הוביל לדבר .הכול פשוט קרה ,לטובה,
לרעה ,חייתי עם מה שהיה ,הפקתי את המיטב מהמצב ,חייתי במסגרת
האפשרויות .אפשר בהחלט לומר שעשיתי ככל יכולתי לחיות בלי
לקבל החלטות גורליות.
אחרי כמה לילות ללא שינה התעוררתי בוקר אחד כמו אחרי
ריצת מרתון .טוב ,אין צורך להגזים ,רצי מרתון תמיד נראו לי קצת
משוגעים .שיהיו בריאים ,רצי המרתון ,החלטתי שכעת עליי לחשוב
בנחת איך להמשיך בחיי .הסתכלתי על ארון הבגדים .מה אעשה עם
כל הבגדים שאספתי במשך שנים? התקשיתי לבחור בגדים לחופשה
רגילה בחו"ל ,אז לבחור בגדים שאקח למגורים ממושכים בארץ
אחרת? בגדים? בגדים?? זה מה שמעסיק אותי?!
314