Page 37 - 23322
P. 37
אהבה בנסיבות מחמירות
טוב ,אם אני מין חתולה ,מוטב שאנחת על הרגליים ואבין שאהבה
משנה פנים .הזמן עושה את שלו ,התשוקה דועכת .אולי לכך אנשים
מתכוונים כשהם מגדירים את בני זוגם כחבריהם הטובים בעולם .לי
תמיד נראה שהם אומרים את זה במקום להודות שהם כבר כמעט לא
שוכבים ,אבל מה אני יודעת ,אולי חברות בין בני זוג באמת חשובה
יותר.
החברות עם בעלי החלה להתערער כשהפקיר אותי לזעמה של
הבת ,ועם זאת עדיין אהבתי את אדם ,בעלי .אל תראו אותו ככה,
כאילו נחבא אל הכלים .אדם הוא גבר שבגברים .זאת אומרת ,זה היה
נכון בעידן הסדין החם ,עכשיו קצת פחות ,אבל עדיין ,אדם היה היחיד
עלי אדמות שבאהבתו רציתי לזכות.
לזכותו של אדם ,בעלי ,ייאמר ,שמעולם לא דחק בי להשתכר
יותר .גם לאחר שפוטרתי ,הוא לא האיץ בי למצוא מקור הכנסה אחר.
"קחי את הזמן ,יש לנו די והותר ",אמר .רוב הגברים היו אומרים ,רצית
שוויון? אז צאי לעבוד .אבל לא ,אדם שלי הוא איש נדיב .בעצמו חי
כסגפן ,אבל לי תמיד נתן את ההרגשה שאני יכולה לפזר כספים ללא
בעיה .עוד שמלה ,עוד נעליים .לא הייתי צריכה להחביא כגנבת את
השקיות ,כפי שעשו כמה מחברותיי בשובן מהקניות.
"יש לך כסף?" אני זוכרת ששאל אותי כשיצאתי ממכוניתו זמן
קצר לאחר שהכרנו .לא זוכרת לאן הלכתי ,ולמה שאל את השאלה,
רק שהתפלאתי שהוא מתעניין בכלל .ברור שלא ניסה להרשים אותי,
גברים שמנסים להרשים לא נוסעים בסיטרואן ישנה .לא ,אדם שאל
את השאלה בדאגה כנה .הרגשתי כבר אז שהוא פורש עליי חסות,
מכניס אותי תחת כנפיו .רציתי לבנות איתו קן.
בתקופת הזוהר שלנו היינו הולכים להצגות ,לסרטים ,לסיורי
גלריות .נהגנו להצטרף להרצאות על ספרות כשומעים חופשיים
באולמות האוניברסיטה .אחר כך היינו יושבים בקפיטריה ,נזכרים
בימינו כסטודנטים .קראנו את אותם הספרים ,החלפנו רשמים .לי
היה יותר זמן לקרוא ,אז הוא היה מחכה שאעביר לו את הספרים
37
