Page 40 - 23322
P. 40
תמי שמש קריץ
מילה זרקה אותו עליי .הרגשתי את משבו סמוך לאוזני לפני שהתנפץ
בחוזקה על הארון והותיר מיץ ניגר על דלתו.
"בפעם הבאה שאימא תיכנס לחדר שלי ,היא תקבל את זה
בפרצוף ",צווחה נגה.
"בואי נרד למטה ",ניסה בעלי להרגיע אותה.
כעבור זמן חזר ושאל אותי למה לא השארתי את הכביסה של
הילדה מחוץ לחדרה ,היא הרי ביקשה שלא אכנס לחדרה ,מה ,אני לא
יכולה להתאפק?
"אתה צודק ,הייתי צריכה להתאפק ",עניתי בקול ענות חלושה.
כחטופה הלוקה בתסמונת סטוקהולם ,הודיתי לאל שהשובה שלי
מסתפק בנזיפה .תנאי הכליאה שלי עמדו בתקן האמנה הבין־לאומית,
יכולתי אפילו לצאת לחצר לעשות סיבובים .בעלי אף עודד אותי
לצאת מהבית ,כדי לא להיתקל בילדה בזמן שהוא בעבודה.
בבקרים יצאתי עם המחשב לבית הקפה השכונתי .נעשיתי
לפטופאית הבית ,כמו הסלט .ישבתי עם אוזניות ,הורדתי שירי
מסיבות ,סידרתי אותם בסדר עם מקצב עולה ,שהיה אמור להקים
גם את מי שעוד נותר עם המשקה ביד .אולי בכל זאת יהיה לי אומץ
להציע את שירותיי כדי־ג'יי .אנשים חושבים בטעות שהעולם שייך
לצעירים ,אבל זה לא העולם ששייך להם ,כי אם האומץ.
והנה ,אני אוזרת אומץ :אני רוצה לדבר ,לספר .כבר נקבתי בשמי,
בשמו של אדם ,בעלי ,ובשמה של נגה ,בתי הבכורה .רק את יעל ,בתי
הצעירה ,עדין לא הזכרתי בשמה .מרוב שהבכורה הסרבנית שאבה
ממני אנרגיות מינקות ,הקטנה שלי גידלה את עצמה .תמיד אמרתי
לחברותיי שאולי זו הדרך הנכונה לגדל ילדים ,להניח להם לגדל את
עצמם .הנה ,נגה הבכורה ,שהשקעתי בה את כל כולי ,עושה בעיות,
הכול איתה מסובך ,ודווקא יעל הקטנה ,שנאלצה להסתפק בשאריות,
מסתדרת ,מדלגת על כל מהמורה.
שלוש השנים המפרידות בין נגה הבכורה ליעל הצעירה נתנו
לגדולה יתרון שהקטנה צימצמה בעזרת אופייה הנוח .רק פעם אחת
40
