Page 74 - 23322
P. 74

‫תמי שמש קריץ‬

‫ונוהל בידי שתי נשים בשלות‪ ,‬שלאחר גירושיהן שמו את נפשן בכפן‬
‫ונכנסו לעסקי המסעדנות בתל אביב‪ ,‬עיר שבה תשע מכל עשר מסעדות‬
‫שנפתחות‪ ,‬נסגרות בתוך פחות משנה‪ .‬ומה שבלט לעין היה העובדה‬
‫שבעלות העסק בחרו להעסיק צוות על טוהרת המין הנשי‪ .‬עובדות‬
‫המטבח‪ ,‬המלצריות‪ ,‬הדי־ג'יי — כולן היו נשים ששידרו עצמאות‪.‬‬

              ‫נראה כאילו הגענו לסלון ביתן‪ ,‬לחגוג עמן את חירותן‪.‬‬
‫באי המקום‪ ,‬רובם מעל גיל ארבעים‪ ,‬ניהלו שיחות ערניות סביב‬
‫השולחנות‪ ,‬וקרה שהדיבורים גלשו משולחן אחד למשנהו‪ .‬ארובת‬
‫הפיח הנואשת של אנשי העיר מערבלת את עשנה‪ .‬די בשאלה‪" :‬יש‬
‫לך אש?" בשביל להצית שיחה בין זרים‪ .‬מין ערבוביה שמתירה לדבר‬

                     ‫בחופשיות עם מי שבא לך‪ ,‬גם אם לא בא איתך‪.‬‬
‫דיברנו בינינו‪ ,‬זוג האוהבים הטרי צהל‪ ,‬וגם אני ושאר הנספחים‬
‫השתתפנו בהילולה‪ .‬בהמולה הרוגשת ניגש לעברנו גבר גבה קומה עם‬
‫בלורית מעט כסופה‪ ,‬שהכיר את הגרוש‪ ,‬או הנשוי‪ ,‬אני כבר לא זוכרת‪.‬‬
‫הוא אמר שלום‪ ,‬עידכן את מכרו במעשיו‪ ,‬ואז התיישב בשולחן שלנו‪.‬‬
‫תחילה פיטפט עם כולם‪ ,‬ואז עבר לדבר צפוף רק איתי‪ .‬הוא הציג את‬
‫עצמו כאיש עסקים שמתגורר בניו יורק‪ .‬לארץ‪ ,‬סיפר‪ ,‬הוא מגיע אחת‬

                       ‫לחודש לבקר את בנו הקטן מגירושיו השניים‪.‬‬
‫"עזבתי את הארץ עם מזוודה‪ ,‬כפושט רגל‪ ,‬ברחתי מהנושים‪",‬‬
‫סיפר‪" ,‬גרתי בדירת חדר בבלגיה‪ ,‬היו ימים שחששתי שאזרק לרחוב‪,‬‬
‫בקושי היה לי כסף לשכר הדירה‪ ".‬מסוג הסיפורים שאדם מספר‬
‫בגאווה רק לאחר שהתעשר בדרך פלא‪ .‬סיפורו הנפתל נשמע כמו סרט‬
‫מתח‪ :‬יום אחד הוא פגש במעלית איזה יהלומן רוסי‪ ,‬ומפה לשם הרוסי‬
‫הזה השתמש בו כבלדר בעסקיו השחורים‪ ,‬והכסף שצבר דרכו חילץ‬
‫אותו מהבור והזניק אותו חזרה מעלה‪ .‬הוא לא הסביר איך הלבין את‬
‫הכסף השחור‪ ,‬מה שהיה חשוב לו להבהיר זה שהיום הוא שוחה בכסף‪.‬‬
‫מאירופה הוא עבר לניו יורק‪ ,‬ומשם הוא מנהל כיום את עסקיו בעולם‪,‬‬
‫אופנה‪ ,‬הייטק‪ ,‬בורסה‪ ,‬מה לא? יש לו דירה בפריז ובית נופש ביוון‪,‬‬
‫אני מוזמנת‪ ,‬החבורה כולה מוזמנת‪ ,‬הוסיף כשנעמי התפעלה‪ .‬אוזנה‬

                                ‫‪74‬‬
   69   70   71   72   73   74   75   76   77   78   79