Page 57 - Step and repeat document 1
P. 57
לעשות פרצופים ׀ 57
היום ,האביב עדיין לא מצא את פנסילבניה הדרומית ,והאצבעות
הפריכות של החורף הצליחו לחדור ,דרך הבגדים ,אל העור הצעיר,
שכבר הצטמרר ממילא ,מזיכרון המוות שהיה באוויר.
הם עמדו קרוב לגדר ,מעבירים את אצבעותיהם דרך החורים
ומציצים דרך החרכים כדי לראות אם יוכלו לראות את המכתש שנוצר
באדמה ,המסמן את מקום מנוחתם של ארבעים אנשים שמעולם לא
פגשו .הם הכירו חלק מהשמות ,חלק מהסיפורים ,הם עמדו דוממים,
יראי כבוד ,כל אחד עטוף במחשבותיו.
"אני לא רואה כלום ,לעזאזל" הודה ג'סי לבסוף ,לאחר שתיקה
ארוכה .היו לו תוכניות עם החברה שלו ,מרלי ,ועל אף שהוא תמיד
היה מוכן לבלות ערב עם הבנים ,הוא הצטער לפתע שלא נשאר הפעם
בבית .היה לו קר ,ולהתמזמז היה הרבה יותר כיף מאשר לבהות בשדה
חשוך ,שבו אנשים מתו.
"ששש!" לחש לו גרנט ,לחוץ מהחשש שמא יתפסו ויחקרו אותם.
הוא היה בטוח שהגחמה הזו ,לנסוע לשנקסוויל ,הייתה רעיון מטופש.
לכן הוא הטיף והזהיר ,אבל הצטרף בכל זאת ,כמו תמיד" .יכול להיות
שאי אפשר לראות כלום ...אבל ...אתה מרגיש את זה?" פולי עצם
את עיניו ,פניו מורמות אל האוויר ,כאילו הוא באמת שומע משהו
שכל השאר לא הצליחו לשמוע .פולי היה החולמני ,הרגיש ,אבל אף
אחד לא התווכח איתו הפעם .היה שם משהו ,כמעט מקודש ,שזהר
בתוך השקט — אבל זה לא היה מפחיד .שלווה ,אפילו בחשכה הקרה.
"מישהו רוצה לשתות? אני זקוק למשקה ",לחש בינז אחרי שתיקה
ארוכה נוספת .הוא פשפש במעילו ושלף משם בקבוקון ,מרים אותו
לזכר הנספים" .אשמח לשתות .תודה" ".חשבתי שהפסקת לשתות!"
הזדעף גרנט" .העונה נגמרה ,גבר ,ואני רשמית שוב שותה ",הכריז
בינז בעליצות ,לוגם לגימה ממושכת ומנגב את שפתיו המחויכות בגב
כף היד .הוא הציע את הבקבוקון לג'סי ,וזה לקח לגימה בשמחה,
והצטמרר כשהמשקה החזק צרב בדרכו אל הקיבה.
היחיד ,שנדמה היה שאין לו מה לומר ,היה אמברוז .אבל זה
לא היה חריג .אמברוז דיבר רק לעיתים רחוקות ,וכשדיבר ,רוב
