Page 58 - Step and repeat document 1
P. 58
58׀ איימי הרמון
האנשים הקשיבו .למעשה ,הוא היה הסיבה לכך שהם היו שם,
באמצע שום מקום בשבת בערב .מאז הגיע לבית הספר מגייס מטעם
הצבא ,אמברוז לא הצליח לחשוב על שום דבר אחר .חמישתם ישבו
בשורה האחורית של האודיטוריום ,מגחכים ,מתבדחים על כך
שטירונות צבאית היא משחק ילדים לעומת אימוני ההיאבקות של
המאמן שין .כולם מלבד אמברוז .הוא לא גיחך ולא התבדח .הוא
הקשיב בשקט ,עיניו הכהות מקובעות במגייס ,גופו מתוח ,ידיו
שלובות על ברכיו.
הם כולם היו תלמידי י"ב ,עתידים לסיים את התיכון תוך חודשים
ספורים .עונת ההיאבקות הסתיימה שבועיים קודם לכן ,והם כבר היו
חסרי מנוחה ,אולי יותר מאי פעם ,משום שלא יהיו עונות יותר ,לא
יהיה לקראת מה להתאמן ,לא יהיו יותר קרבות שאפשר לחלום עליהם,
ניצחונות שאפשר ליהנות מהם .זהו .אין .נגמר ...מלבד אמברוז ,שהיה
מדורג גבוה ברשימת המועמדים למבחר מכללות מובילות .היו לו
הישגים אקדמיים וספורטיביים גבוהים דיים כדי להתקבל עם מלגה
מלאה למכללת פן־סטייט .הוא היה היחיד שהייתה לו דרך לצאת
מהאנה לייק.
הם ניצבו בפתחו של שינוי עצום ,ואף אחד מהם ,אפילו לא
אמברוז — במיוחד לא אמברוז — לא התרגש מהצפוי לבוא .בין שבחרו
לצעוד אל עבר הלא נודע ,ובין שלאו ,הלא נודע יגיע אליהם ,והתהום
המסוכנת עוד עלולה לפעור את פיה ולבלוע אותם ,והחיים שהכירו
יסתיימו .והם כולם נעשו מודעים מאוד לסוף.
"מה אנחנו עושים כאן ,ברוזי?" ג'סי סוף סוף אמר את מה שכולם
חשבו .וכך ,ארבעה זוגות עיניים התמקדו בפניו של אמברוז .אלה היו
פנים חזקות ,פנים שמעדיפות יותר להתבונן פנימה ,מאשר להתלוצץ.
שמשכו את הבנות והבנים חמדו אותן בסתר .אבל אמברוז יאנג היה
גבר של הגברים ,וחבריו תמיד הרגישו הכי בטוחים בנכוחותו ,כאילו
מעצם השהייה לידו ,חלק מהזוהר ידבק גם בהם .וזה לא היה רק גודלו
הפיזי או יופיו החיצוני או שיער שמשון הגיבור שגידל עד הכתפיים
כמורד בסגנון המקובל ,במאמן שין .זו הייתה העובדה שהחיים
