Page 126 - Step and repeat document 1
P. 126
| 126נתיבותיה שלום
המחיר של נזיד העדשים בלבד ולהמשיך להחזיק בבכורה ,כמו המקרה של הבורח מבית
האסורים ששיטה בבעל המעבורת ושילם מחיר של נסיעה רגילה ולא את המחיר המופקע
שדרש בעל המעבורת .לכן השאלה היא מה התוקף של המכירה במצב כזה.
על כך משיב קצות החושן:
ואם נשבע או בתקיעת כף ליתן לו ,נראה שצריך ליתן לו כל שכרו כיון שנשבע,
דעיקר הטעם דאינו אלא משטה אני בך ,ושבועה מסלק השטאה ואפילו מת
צריכין היורשין לשלם (קצות החושן רסד ,ס"ק ד).
כלומר ,לפי דברים אלו ,הטענות "אין לך אלא שכרך" ו"משטה אני בך" תקפות רק כאשר
הלקוח לא נשבע ,אבל אם הלקוח נשבע ,הוא לא יכול לומר" :אין לך אלא שכרך" .והרי
אצלנו עשו נשבע ,ככתובַ" :ו ֹּיא ֶמר ַי ֲעקֹב ִה ׁ ּ ָש ְב ָעה ִּלי ַּכ ּי ֹום ַו ִּי ׁ ּ ָש ַבע ל ֹו" (כה ,לג) ,ולכן הוא לא
יכול לטעון כלפי יעקב "משטה אני בך" ,ומתוך כך המכירה תקפה לגמרי.
גם אור החיים הקדוש פירש שמדובר במכירה גמורה מתוך דיוק בלשון הכתוב:
"ַו ָּי ָקם ַו ֵּי ַל ְך ַו ִּי ֶבז ֵע ָ ׂשו" וגו' ,פירוש ,התורה מעידה עליו שביזה הבכורה בדעתו,
ולזה לא הספיק לומר "ויבז" וחוזר על עשו האמור בסמוך ,והבן .וכוונת הודעה
זו ,לומר גם בלא טעם דלאונסו גמר ,כי בעיניו בזויה היא ,ומכור ימכרנה בדבר
מה ,הגם שלא היה צריך להשיב נפשו וגמר ומקנה (כה ,לד).
לפי אור החיים הקדוש ,התורה שבה ואומרת " ַו ִּי ֶבז ֵע ָ ׂשו ֶאת ַה ְּב ֹכ ָרה" ,כדי להבהיר
שהבכורה לא הייתה שוות ערך בעיני עשו ,ולכן אין כאן מקום לטענת אונס או לטענת
"משטה אני בך" ,והמכירה תקפה לגמרי .
תשובה נוספת מובאת בשם מהרי"ל דיסקין ,ותשובה זו תענה גם על השאלה החמישית,
שהיא מדוע יעקב הוסיף לחם לנזיד העדשים .כאמור ,עשו ביקש נזיד עדשים בלבד ,אך
יעקב חשש שעשו יטען שהמכירה בטלה מכיוון שיעקב היה חייב להציל אותו ,כי הרי
הוא הלך למות והיה נמצא במצוקה .כדי למנוע טענה זו ,יעקב מקדים ונותן לעשו לחם
להחיות את נפשו .נתינה זו מונעת את טענות "משטה אני בך" ו"אין לך אלא שכרך" ,שכן
לאחר שעשו אכל מהלחם ,הוא כבר לא היה במצב של פיקוח נפש .לכן ,רק לאחר שיעקב
