Page 26 - Step and repeat document 1
P. 26

‫‪ | 26‬נתיבותיה שלום‬

‫בעוון עבודה זרה לא מתקיימת‪ ,‬בה בשעה שהבטחת יהושע למות בנים בעוון בניית יריחו‬
         ‫מתקיימת? הייתכן שדברי התלמיד (יהושע) גדולים יותר מדברי הרב (משה)?‬

‫שמע זאת אליהו ואמר מיד אל אחאב‪ַ " :‬חי ְי‪-‬הָֹוה ֱא‪-‬לֹ ֵהי ִי ְ ׂשָר ֵאל ֲא ׁ ֶשר ָע ַמ ְד ִּתי ְל ָפ ָניו ִאם‬
‫ִי ְה ֶיה ַה ׁ ּ ָש ִנים ָה ֵא ֶּלה ַטל ּו ָמ ָטר ִּכי ִאם ְל ִפי ְד ָבִרי" (מלכים א' יז‪ ,‬א)‪ .‬אז‪ ,‬בעקבות דבריו של‬
‫אחאב‪ ,‬התפלל אליהו לפני ה' וקיבל לידיו את מפתח הגשמים – ובאמצעותו סגר את‬
‫השמיים מגשמים לאחאב ולכל העם למשך כמה שנים‪ .‬בעקבות זאת עברו על עם ישראל‬
‫שלוש שנים קשות ללא המים שהחיים תלויים בהם‪ .‬לאחר תקופה זו ציווה ה' על אליהו‬
‫להתגלות לאחאב‪ַ" :‬ו ְי ִהי ָי ִמים ַר ִּבים ּו ְד ַבר ְי‪ֹ -‬הָוה ָה ָיה ֶאל ֵא ִל ָּיה ּו ַּב ׁ ּ ָש ָנה ַה ׁ ּ ְש ִלי ׁ ִשית ֵלא ֹמר ֵל ְך‬

                           ‫ֵהָר ֵאה ֶאל ַא ְח ָאב ְו ֶא ְּת ָנה ָמ ָטר ַעל ְּפ ֵני ָה ֲא ָד ָמה" (שם יח‪ ,‬א)‪.‬‬

‫לאחר מכן מסופר על הפגישה בין אליהו לאחאב‪ ,‬שבה הציע אליהו לקיים מעמד פומבי‬
        ‫על ראש הכרמל שבו יתגלה לעין כל שה' אלוקים אמת‪ ,‬והעבודה הזרה – שקר‪:‬‬

‫ְו ַע ָּתה ׁ ְש ַלח ְק ֹבץ ֵא ַלי ֶאת ָּכל ִי ְ ׂשָר ֵאל ֶאל ַהר ַה ַּכְר ֶמל ְו ֶאת ְנ ִבי ֵאי ַה ַּב ַעל ַאְר ַּבע ֵמא ֹות‬
‫ַו ֲח ִמ ׁ ּ ִשים ּו ְנ ִבי ֵאי ָה ֲא ׁ ֵשָרה ַא ְר ַּבע ֵמא ֹות אֹ ְכ ֵלי ׁ ֻש ְל ַחן ִאי ָז ֶבל‪ַ :‬ו ִּי ַּג ׁש ֵא ִל ָּיה ּו ֶאל ָּכל ָה ָעם‬
‫ַו ֹּיא ֶמר ַעד ָמ ַתי ַא ֶּתם ּ ֹפ ְס ִחים ַעל ׁ ְש ֵּתי ַה ְּס ִע ִּפים ִאם ְי‪-‬הָֹוה ָה ֱא‪-‬לֹ ִהים ְלכ ּו ַא ֲחָריו‬
‫ְו ִאם ַה ַּב ַעל ְלכ ּו ַא ֲחָריו ְולֹא ָענ ּו ָה ָעם ֹאת ֹו ָ ּד ָבר‪ְ :‬ו ִי ְּתנ ּו ָלנ ּו ׁ ְש ַנ ִים ָּפִרים ְו ִי ְב ֲחר ּו ָל ֶהם‬
‫ַה ָּפר ָה ֶא ָחד ִוי ַנ ְּת ֻחה ּו ְו ָי ִ ׂשימ ּו ַעל ָה ֵע ִצים ְו ֵא ׁש לֹא ָי ִ ׂשימ ּו ַו ֲא ִני ֶא ֱע ֶ ׂשה ֶאת ַה ָּפר ָה ֶא ָחד‬
‫ְו ָנ ַת ִּתי ַעל ָה ֵע ִצים ְו ֵא ׁש לֹא ָא ִ ׂשים‪ּ :‬ו ְקָרא ֶתם ְּב ׁ ֵשם ֱאלֹ ֵהי ֶכם ַו ֲא ִני ֶא ְקָרא ְב ׁ ֵשם ְי‪-‬הָֹוה‬
‫ְו ָה ָיה ָה ֱא‪-‬לֹ ִהים ֲא ׁ ֶשר ַי ֲע ֶנה ָב ֵא ׁש ה ּוא ָה ֱא‪-‬לֹ ִהים ַו ַּי ַען ָּכל ָה ָעם ַו ֹּיא ְמר ּו ט ֹוב ַה ָ ּד ָבר‬

                                                           ‫(שם‪ ,‬יט‪-‬כד)‪.‬‬

‫עובדי הבעל‪ ,‬שידעו מראש שלא ייענו ושלא תרד להם אש מן השמיים‪ ,‬רקמו מזימה כדי‬
                                     ‫להטעות את לב העם אחריהם‪ ,‬כמובא במדרש‪:‬‬

‫"ַו ְי ַפ ְּסח ּו ַעל ַה ִּמ ְז ֵּב ַח ֲא ׁ ֶשר ָע ָ ׂשה"‪ ,‬וכי הוא עשה? והלא הם עשו‪ ,‬אלא מלמד שחיאל‬
‫עשאו נבוב‪ ,‬ושמו אותו בתוכו‪ ,‬ואמרו לו‪ :‬כשתשמע את הקול‪ ,‬מיד חתה האש‬
‫אשר בידך והדלק מתחתיו‪ ,‬מיד זימן הקב"ה נחש ונשכו ומת (ילקוט שמעוני‪,‬‬

                                                  ‫מלכים א'‪ ,‬יח‪ ,‬רמז ריד)‪.‬‬
   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31