Page 237 - IYUN
P. 237
ח"ג עיון שבוע רשת נצבים וילך מסלול חל ג ההלכה רלז
לפלפולא
קילוף פירות וירקות לאלתר
בטעם ההיתר לקלף לאלתר נחלקו הפוסקים .והביאוה"ל )סי' שכא סעי' יט ד"ה
לקלוף( נקט כדברי המאמ"ר דהטעם משום שאי אפשר לאכול את הפירות אלא ע"י
קילוף .והיינו דעי"ז שאי אפשר לאוכלן אלא באופן זה ,הרי הקילוף כענייני אכילה.
אבל דעת היש"ש )פ"ק דביצה סמ"ב( שהקליפה נחשבת כמין אחד עם האוכל וכלומר
שהם מחוברים ואין נחשבים כשני דברים [ולכאורה כוונתו לומר דחשיב כגוף אחד
כאשר ברייתו עם הקליפה וכך צורתו ,ולהכי אי"ז בורר דעלמא ,דדוקא כאשר איכא
פסולת המקלקלת את האוכל וע"י הפרדתו וברירתו איכא תיקון האוכל היינו דחשיב
ברירה ,אבל קליפת הפרי אי"ז פסולת המעורב עם האוכל ,אלא אדרבה כך צורתו
ושמירתו של הפרי להיות כל שעתא עם קליפתו .משא"כ כל מיני פסולת בחיטין
וכדו' דאע"ג שגדלים עם החיטה ,מ"מ הן קלקולה ,ועירוב פסולת עם האוכל יש כאן,
ומתקנן ע"י ברירתן[.
וצ"ע דמחד גיסא הביאוה"ל )סימן שיט סעי' ד ד"ה מתוך( הביא דעת היש"ש להתיר
אפילו לאחר זמן ,ומאידך גיסא כתב במ"ב )שם ס"ק כד( כדברי הא"ר שלא התיר
היש"ש אלא לאלתר ולא לאחר זמן [דדוקא סמוך לאכילתו מקלפין לו ולא חשיב
כה"ג תיקון באוכלין[.
ועוד צ"ע דזה גם דלא כמש"כ להלן )ביאוה"ל סי' שכא סעי' יט ד"ה לקלוף( שטעם
היתר הקילוף הוא כמש"כ המאמ"ר שאינו יכול לאכול בלא קילוף ,וצ"ע.
השתתפות במסגרת זו מותנית בלימוד ההספק השבועי בשבוע זה במשך לפחות שעה
