Page 55 - IYUN

‫נצו"י‬ ‫הפרשה נה‬ ‫נצבים וילך‬ ‫נצבים וילך‬
‫עיון‬

‫פרשת נצבים וילך‬

‫מנין המצוות עפ"י פר החינוך‬
‫יש בהן שתי צוות עשה‬

‫עשה ה הל ב וצאי שביעית לכתוב כל אחד ישראל פר תורה לעצ ו‬

‫א‪ .‬פיוס משה את ישראל על הקללות‬

‫למען הקים אתך היום לו לעם והוא יהיה לך לאלקים (כט‪ ,‬יב)‬

‫ומדרש אגדה‪ ,‬למה נסמכה פרשת אתם נצבים לקללות‪ ,‬לפי ששמעו ישראל מאה‬
‫קללות חסר שתים‪ ,‬חוץ ממ"ט שבתורת כהנים‪ ,‬הוריקו פניהם‪ ,‬ואמרו מי יוכל‬
‫לעמוד באלו‪ ,‬התחיל משה לפייסם‪ ,‬אתם נצבים היום‪ ,‬הרבה הכעסתם למקום‬

‫לא עשה אתכם כלייה והרי אתם קיימים לפניו (תנחומא א) (רש"י)‬

‫יש לתמוה‪ ,‬אם משה רבינו מנחמם שלא יבואו עליהם הקללות‬
‫המיועדות בקרא‪ ,‬הרי שוב לא יפחדו ולא ירעדו ומורא לא יעלה על‬
‫ראשם מאותן הקללות‪ ,‬כי יאמרו הרי משה רבינו מבטיחנו שגם אם‬

‫יוספים אנחנו לחטוא לא תגיע בעדנו הרעה‪.‬‬

‫מאידך צ"ע‪ ,‬דלעיל פירש"י על הכתוב 'ולא נתן ה' לכם לב לדעת‬
‫וגו' עד היום הזה' (כט‪ ,‬ו)‪ :‬שאין אדם עומד על סוף דעתו של רבו וחכמת‬
‫משנתו עד ארבעים שנה (ע"ז ה‪ ,‬ב)‪ ,‬ולפיכך לא הקפיד עליכם המקום עד‬
‫היום הזה‪ ,‬אבל מכאן ואילך יקפיד‪ ,‬ע"כ‪ .‬ולפי"ז צ"ע‪ ,‬דא"כ מה פיוס ומה‬
‫נחמה יש כאן‪ ,‬דילמא מה שלא הענישם עד היום לפי שלא היה להם‬

‫עדיין לב לדעת‪.‬‬

‫כמו כן צ"ע‪ ,‬מהא דאיתא בסוטה (ט‪ ,‬א) 'אין הקב"ה נפרע מן האדם‬
‫עד שתתמלא סאתו'‪ ,‬וא"כ שמא מה שלא עשה בהם כלייה עד הנה לפי‬
‫שעדיין לא נתמלאה סאתם שיחולו עליהם כל הקללות‪ ,‬ושוב מה נחמה‬

‫היתה בדבריו‪.‬‬