Page 250 - 10422
P. 250
ריק ריירדן
הצוללת נראית אל־זמנית — כאילו היא ממש מתקיימת
מחוץ לזמן .היא לא שייכת למאה העשרים ואחת יותר משהיא
שייכת לתשע־עשרה .אני מנסה לדמיין כמה בודדה הייתי
מרגישה במקומה ,בעיקר אם היוצר שלי היה תוקע אותי
בתחתית הר געש למשך יותר ממאה שנה .האם הייתי בכלל
שפויה אחרי כל הזמן הזה?
אני לא קולטת שהפסקתי להקשיב להרצאה של לוקה עד
שהוא אומר" ,ואני בטוח שאנה תסכים איתי".
כולם מסתכלים עליי.
"סליחה ,מה?"
חבריי לכיתה צוחקים.
"אנה פשוט מוכיחה את מה שאמרתי ",לוקה אומר בחיוך
חביב" .אנחנו חייבים להישאר ממוקדים ולהתקדם לאט־לאט.
היום המשימה שלנו פשוטה .אם נצליח לצלול ולחזור לפני
המים ,נראה בזה הצלחה!"
"אבל ,אבא ",חלימה מתבדחת" ,אי אפשר רק סיבוב קצר
באגם?"
"אני רוצה לראות מה היא מסוגלת לעשות בים הפתוח!"
דרו אומר.
האחרים מוחאים כפיים וקוראים בהתלהבות.
"רגע ",אני לוחשת לאסטר" .איך הצוללת תגיע מכאן לים
הפתוח?"
"לוקה בדיוק הסביר שיש מנהרה תת־מימית שמובילה אל
מחוץ לאי ".היא כותבת את המידע הזה בקדחתנות בכרטיסיות
שלה" .זה בטח צינור געשי ישן .את חושבת שכדאי לי לכתוב
'צינור געשי' או 'מנהרה'?"
אופליה מוחאת כפיים פעמיים בקול חד ורם ,למשוך את
תשומת לבנו" .תלמידי ט'!"
250
