Page 246 - 10422
P. 246
ריק ריירדן
מצליח להבין למה היא נועדה .כמו רוב התגליות האחרות
שלנו ,אנחנו לא נוגעים בזה.
כשמגיע הערב ,הצוות מותש אבל עדיין מלא התרגשות.
הם יכולים לדמיין שוב עתיד עבור האקדמיה ,כאן בבסיס
לינקולן .אנחנו נעבוד על הנאוטילוס כל הקיץ ,יותר אם יהיה
צורך ,ונלמד בקצב שלנו את סודות הצוללת .נוכל להשתמש
בטכנולוגיה שלה להשגת יתרון מחץ על מכון לנד .ואז ...טוב,
ואז יהיו פתוחות בפנינו אפשרויות .נוכל לצאת מהמסתור
ולעדכן את הקרובים לנו ששרדנו .נוכל לבנות מחדש את בית
הספר ולדאוג שמכון לנד ישלמו על ההתקפה.
אני לא בוטחת בחלומות האלה יותר משאני בוטחת
בנאוטילוס .אבל אני מחייכת ומהנהנת ומניחה לאחרים לדבר.
אני חושבת על מה שג'ם אמר לי — שהוא שמח שהפיקוד בידיי.
אז למה אני מרגישה כמו נוכלת?
לארוחת הערב השף האורנגאוטן שלנו מגיש לנו ניוקי אצות
ברוטב לימון ושום קרמי ,ואחריו עוגת טירמיסו מעולה .כי
בבירור כולנו צריכים עוד קפה וסוכר.
מצב הרוח של יופיטר כל כך מרומם ,שבהמשך הוא נותן
לכמה מאנשי הצוות לכבות את "בייק אוף בריטניה" כדי
שיוכלו לשחק משחקים ישנים בפלייסטיישן ובגיימקיוב .אחרים
מתנדבים לחזור אל הנאוטילוס עם לוקה לטובת עבודה לילית
"על הפרטים" .אני לא בטוחה מה זה אומר .אני מפחדת שמחר
בבוקר אמצא את חרטום הצוללת מעוטר בגרפיטי של להבות.
אני אפילו לא רואה את נליניה עד שעת השינה .אסטר כבר
נוחרת כשחברתי הסילונית מגיעה ,מטונפת מגריז וחיוך רחב
על פניה.
"לוקה אומר שמחר נצא לסיבוב קטן בנאוטילוס ",היא
לוחשת לי" ,אם תצליחי לשכנע אותה לזוז!"
246
