Page 249 - 10422
P. 249
בת המעמקים
שרק מלהיב אותם יותר .אחרים מרכלים על המקום שבו נמצאה
הגופה של נמו ,ואיך בדיוק ההורים שלי נהרגו .הם מנסים לנהל
את השיחות הללו מחוץ לטווח השמיעה שלי כדי לא לצער
אותי .לרוע המזל ,אני יודעת לקרוא שפתיים.
נראה שכולם חושבים שהשיט הראשון שלנו בנאוטילוס
יהיה הצלחה גדולה.
"יש לך מגע־נמו!" קיה ג'נסן אומרת לי ,כאילו לא פיקפקה
בפיקוד שלי על הווארונה רק לפני כמה ימים.
אפילו נליניה ,שיודעת כמה בעייתית עלולה טכנולוגיה
מתקדמת להיות ,נראית רגועה לגמרי" .אנחנו עומדים להפעיל
את הצוללת הכי עתיקה והכי מתוחכמת על פני כדור הארץ",
היא אומרת" .את אפילו לא קצת מתרגשת?"
אני לא יודעת איך לענות לה .בימינו אני מתקשה להבחין
בין התרגשות לאימה.
אחרי שאנחנו מנקים את הבלגן מארוחת הבוקר (כי הזמן,
הגאות והכלים המלוכלכים לא מחכים לאיש) ,אנחנו מתאספים
על סיפון הנאוטילוס לתדרוך שלפני הצלילה .הסילוניות הביאו
את ערכות הכלים שלהם .הכרישים הביאו את כלי הנשק שלהם.
על גופו של ג'מניי טוויין יש כל כך הרבה אקדחים וחפצים
מסוכנים אחרים ,שנדמה שהוא מאמין שבכל רגע עומדת
להתחולל אפוקליפסת בנות הים.
הוא רואה שאני מסתכלת ומושך בכתפיים ,כאילו אומר ,אף
פעם אי אפשר לדעת.
בנאוטילוס עצמה לא נראה שחל שינוי מאז אתמול .אני
שמחה לגלות ששום גרפיטי להבות לא רוסס על החרטום .עיני
החרק הענקיות שלה נוצצות באור העמום של המערה .במים
סביבה הפלנקטון מרובה־הצבעים עדיין חוגג בגרסה המימית
לפסטיבל הולי.
249
