Page 244 - 10422
P. 244
36
אחר הצהריים אנחנו לוקחים את כל הצוות יחד אל הנאוטילוס
בפעם הראשונה.
אני דואגת מהתגובה של הצוללת .קולות כלי עבודה
חשמליים ,שואבי אבק וחבר'ה שצועקים זה לזה מצטברים
לרעש שהצוללת לא שמעה כמוהו עוד מלפני שהמלכה
ויקטוריה הוכתרה לקיסרית הודו .הכרישים עומדים
בשרשרת ומעבירים אחד לשני דליים של רפש ,רהיטים
הרוסים ויצירות אומנות מכוסות עובש .אחרי כמה שעות
ערימת הדברים הדוחים על המזח נראית כמו מכירת חצר
שהקיא לווייתן.
למרות כל הרעש והפעילות ,אסטר מרגיעה אותי
שהנאוטילוס מרוצה.
"היא אוהבת שיש לה צוות שוב ",אסטר אומרת לי" .היא
אוהבת שמטפלים בה".
זה משמח אותי .אני לא רוצה להמשיך לסכן את החברים
שלי .מצד שני ,אני מתקשה להכיל את הטינה והדאגות שלי.
אנחנו באמת רוצים לטפל בצוללת הזאת? אני בוטחת בה אחרי
מה שהיא עשתה להורים שלי? אני תוהה מה נמו היה אומר לי.
244
