Page 240 - 10422
P. 240
ריק ריירדן
ישר בין העיניים כמו גיבור אמיתי! למרבה המזל ,הצלחנו
לשרוד בלעדיך".
ג'ם בוהה בשולחן ,כאילו מבקש מאלוהים שייתן לו כוח.
"אני הולך לבדוק מה שלום דוקטור יואט".
הוא קם ומסתלק.
אני מניחה יד על מפרק היד של נליניה" .אנחנו לא צריכים
לרדת אחד על השני".
היא נראית מופתעת" .זאת היתה ירידה?"
אני נאנחת ,קמה ויוצאת בעקבות ג'ם.
אני מוצאת אותו במרפאה ,נשען על הקיר בזרועות שלובות
ובוהה בד"ר יואט חסר ההכרה .פרנקלין קאוץ' מסתובב עסוק,
בודק את המצב במוניטורים ואת רמות הנוזלים ,אבל כשהוא
רואה את ההבעה הרצינית על הפנים שלי ,הוא אומר" ,אם תוכלו
לשים עין על המטופל שלי לרגע ,אני הולך לאכול משהו".
הוא נסוג במהירות.
"אני מצטערת ,ג'ם ",אני אומרת" .הייתי צריכה לחכות לך
הבוקר .אני אוודא שתהיה בעניינים מעכשיו והלאה".
הקמטים הזועפים סביב העיניים שלו מתרככים קצת" .אני
אעריך את זה .אני לא יודע ,אנה ...אני מרגיש שמשהו לא
בסדר .אסור לנו להוריד את המגננות".
הלוואי שהייתי יכולה להתייחס לדאגות שלו בביטול כמו
נליניה ,אבל גם אני מוטרדת .אני מרגישה כאילו פיספסתי
התראה חשובה — כמו ההבהוב של רשת האבטחה בבוקר שבו
בית הספר הושמד.
אני בוחנת את הפנים של ד"ר יואט ...הוא עדיין חיוור ,העור
שלו כמעט שקוף ,אבל נראה שהצהבהבות התפוגגה חלקית
מהצוואר ומהלחיים שלו .השיער שלו חפוף ומסורק ונראה
כמעט מלכותי — כמו רעמת אריה עתיק.
240
