Page 236 - 10422
P. 236
ריק ריירדן
הניחומים .שחקן מחליף שני להרדינג־פנקרופט ,שמכניסים
למשחק בלית ברירה.
" ֶדב רצה לראות את הנאוטילוס ,כמובן ",לוקה ממשיך.
"כשהוא היה בגילך ...טוב ,מרגע שחשפו בפניו את האמת,
הצוות באקדמיה התקשה לשכנע אותו לחכות .הוא רצה
לבוא לכאן תכף ומיד .ואז הוא אמר שיבוא מיד אחרי סיום
הלימודים באקדמיה .בסופו של דבר ,הוא הקשיב לקול ההיגיון.
הוא הסכים ללמוד קודם באוניברסיטה ,לתת לנו ארבע שנים
נוספות לשפץ את הצוללת ולהבין איך היא פועלת .זה גם היה
נותן לו ארבע שנים נוספות ללמוד ולהתבגר".
אני מנסה לעכל את המידע הזה .אני נזכרת בכמה פעמים
במהלך השנתיים האחרונות כש ֶדב כעס מאוד בלי סיבה ברורה.
מצד שני ,איבדנו את ההורים שלנו .גם לי לא היה מצב רוח
מזהיר.
אני לא מתקשה לדמיין את ֶדב חסר סבלנות לראות את
הנאוטילוס .אבל המחשבה שהוא הקשיב לקול ההיגיון והסכים
ללכת בשקט לאוניברסיטה ...את זה קצת יותר קשה לדמיין.
כן ,הוא הביע התלהבות מסיום הלימודים .הוא חיכה בקוצר רוח
לאוניברסיטה .אבל עכשיו כשאני יודעת על הנאוטילוס ,אני
תוהה אם בסתר לבו דב היה ממורמר לגבי ארבע שנות ההמתנה
הנוספות האלה.
הלוואי שהייתי יכולה לדבר איתו על זה .עכשיו מאוחר מדי.
"את צריכה לנגן ",אסטר מציעה" .אני חושבת שזה ימצא חן
בעיני הצוללת".
כמו שפה נוספת...
עדיין בעמידה ,אני מניחה אצבעות על הקומה התחתונה של
הקלידים .הם קרים כמו יציאות מזגן.
שנים עברו מאז הפעם האחרונה שניגנתי ...ממש אחרי
236
