Page 241 - 10422
P. 241
בת המעמקים
"הוא היה היועץ שלי ",ג'ם ממלמל" .והוא גם האדם הכי
קרוב שיש לי לאבא".
אני מרגישה כאילו עלינו על הקצוות המנוגדים של חבל
מתוח ,רוטט .הקול של ג'ם מלא כאב .בחיים לא הייתי רואה
בד"ר יואט דמות אב חלופית — לא עבור ג'ם ולא עבור ֶדב —
אבל מתברר שהוא ניסה להדריך את שניהם ולעזור להם .המצב
של יואט כנראה מדאיג את ג'ם הרבה יותר משחשף.
אני לא בטוחה איך לשאול את השאלה הבאה .אני לא
בטוחה אם כדאי בכלל שאשאל אותה ,אבל נראה שג'ם מזמין
אותי לקחת את הסיכון" .הכרת את אבא שלך?"
הוא משמיע נשיפת צחוק חסר שעשוע" .אמא ואבא שלי
בריאים ושלמים .בפעם האחרונה ששמעתי הם חיו באורגון".
המחשבה הראשונה שלי היא ,אה ,זה לא כזה רחוק
מהאקדמיה ,אבל לפי האופן שג'ם אמר "אורגון" ,נראה
שבאותה מידה זה היה יכול להיות שבתאי.
"הם לא היו מעורבים בחיים שלך ",אני מנחשת.
הוא פורש את זרועותיו הארוכות ,ואז סופק ידיים מאחורי
הגב כאילו לא בטוח מה לעשות בהן .כרגיל ,הוא לבוש בשחור־
קומנדו ענייני :מכנסי ג'ינס וחולצת טריקו ,אפילו החגורה
ונרתיקי האקדחים שחורים — כמו קאובוי בדרך להלוויה.
"את יודעת איך קיבלתי את השם ג'מניי?"
"בגלל שני האקדחים שלך ,נכון? שמעתי שהשם האמיתי
שלך ג'יימס — ג'ים — אז ג'מניי"...
הוא מנענע בראשו" .אני לא המקור של הסיפור הזה ,אבל
אני לא מתקן אנשים כשהם מספרים אותו .ג'מניי טוויין הוא
השם האמיתי שלי .ההורים שלי הם ...היפים מודרניים ,אפשר
לקרוא לזה ככה .הם בקטע של הורוסקופים ,גבישים ,קריאה
בקלפים ,הכול .פחות בקטע של להיות הורים .כשהייתי קטן,
241
