Page 239 - 10422
P. 239

‫בת המעמקים‬

‫מוסתרים מהעולם שבחוץ בזכות הנציגים של ה"פ והרבה‬
‫טכנולוגיה אלטרנטיבית‪ .‬הם הספיקו לאכול כמה ארוחות‬
‫טובות‪ .‬הנאוטילוס התעוררה בקלות רבה מהצפוי‪ .‬למה לא‬

                                                      ‫לשמוח?‬
‫הצוות מתלהב אפילו מהתוכנית של לוקה להטיל עלינו‬
‫משימות אחרי ארוחת הצהריים‪ .‬עשרים איש מסוגלים לנקות‬
‫הרבה יותר מהר מאחד או שניים‪ .‬אם הנאוטילוס תסכים‪ ,‬אנחנו‬
‫נגרור החוצה את הרהיטים המעופשים‪ ,‬נתיר את הקשרים בכל‬
‫הכבלים והצינורות הפנימיים ונקרצף‪ ...‬טוב‪ ,‬הכול‪ .‬לי זה נראה‬
‫כמו הקטע ההוא מ"טום סויר"‪ ,‬כשטום שיכנע את כל החברים‬
‫שלו לשלם לו על הזכות הכיפית לצבוע את הגדר במקומו‪ ,‬אבל‬

                     ‫אני מניחה שהעיקר זה שהעבודה תיעשה‪.‬‬
‫גם החדשות מהמרפאה מעודדות‪ .‬ד"ר יואט עדיין בתרדמת‪,‬‬
‫אבל המצב שלו התייצב בזכות התרופות הניסיוניות שאופליה‬

              ‫הצליחה להנדס לאחור במעבדה של הנאוטילוס‪.‬‬
‫אני שואלת אותה בפרטיות אם יש לה משהו לכאבי מחזור‪.‬‬

     ‫שלי עברו בינתיים‪ ,‬אבל כמו כלים בכיור‪ :‬הם עוד יחזרו‪.‬‬
‫אופליה נאנחת‪" .‬אם נמו היה אישה? זה היה הדבר הראשון‬
‫שהוא היה ממציא‪ .‬אבל למרבה הצער‪ ,‬לא‪ .‬רק תרופות כלליות‬
‫נגד כאבים‪ .‬ברגע שהצוללת תחזור לפעילות מלאה‪ ,‬נבקש‬

           ‫ממנה שתעזור לנו להכין משהו יותר מדויק‪ ,‬טוב?"‬
‫במהלך ארוחת הצהריים האדם היחיד שלא נראה שמח הוא‬
‫ג'מניי טוויין‪ .‬הוא יושב מולי בשולחן האוכל ודוקר את הסופלה‬

                                       ‫שלו בעגמומיות במזלג‪.‬‬
               ‫"הכול בסדר‪ ,‬ספיידי?" נליניה שואלת אותו‪.‬‬
‫ג'ם עושה פרצוף זועף‪" .‬היה אסור לכן להיכנס לצוללת‬

                    ‫בלעדיי הבוקר‪ .‬מה אם היה קורה משהו?"‬
‫"טוב‪ ",‬נליניה אומרת‪" ,‬אני בטוחה שהיית יורה בצוללת‬

‫‪239‬‬
   234   235   236   237   238   239   240   241   242   243   244