Page 232 - 10422
P. 232
ריק ריירדן
את הלוחות של גוף הצוללת נמו חישל בצורה דומה .אנחנו
לא בטוחים איך הוא הצליח בזה .עוד תעלומה לפענח .כמובן,
כשז'ול ורן כתב את הספר שלו ,הוא לא ידע איך לקרוא לחומר
הזה ,ולכן קרא לו ברזל.״ לוקה נוקש במפרקי אצבעותיו על
קורת הנמוניום הקרובה ביותר" .זה בבירור לא ברזל".
ארבע עמדות בקרה מסודרות בצורת פרסה בחזית הגשר .כמו
בחדר המנועים ,כל לוח מסובך כמו שעון שוויצרי ,עם חוגות
ומתגים והסברים על לוחות פליז בחריטת קליגרפיה .חיישני
מיקום רדומים מותקנים בכל עמדה .שולי המסכים מעוטרים
באיורים אומנותיים :דולפינים ,לווייתנים ודגים מעופפים.
הצוללת כולה היא יצירת אומנות עבודת יד .היא בלתי
ניתנת לשחזור ,בטח שלא בפס ייצור .אני מתחילה להעריך את
הייחודיות של הנאוטילוס ולמה היה חשוב כל כך לאקדמיה
ולמכון למצוא אותה .אפילו בסיבוב הזה כבר הספקתי
לראות איזה חמישה פיתוחים טכנולוגיים מתקדמים שהיו
יכולים לשנות את העולם — אם הנאוטילוס היתה מאפשרת
לנו לפרק אותה ולבחון את הקרביים שלה ,מה שלא נראה לי
שיקרה.
"וכאן ",לוקה אומר ואוחז בגב של מה שהוא בבירור כיסא
הקפטן" ,מצאנו את נמו".
"אההה!" אופליה חובטת בזרועו" .הם לא היו צריכים לדעת
את זה!"
"טוב ,חשבתי שאולי אנה תרצה לדעת שהוא מת בכיסא שלו.
חשבנו לנסות לאסוף קצת מהדנ"א שלו ,אבל ,אה ,אם נתעלם
לרגע מהשיקולים האתיים ,מהר מאוד התברר שהנאוטילוס לא
תסכים לתכסיסים מחוכמים שנועדו לעקוף את ההגבלות על
המערכות שלה .היא חייבת לבחור את הקפטן שלה ,וזה חייב
להיות בן דקר חי".
232
