Page 228 - 10422
P. 228

‫ריק ריירדן‬

‫אסטר מרפרפת בידה על לוח הבקרה‪" .‬היא מעריכה את זה‬
                ‫שמנקים ומתקנים אותה‪ .‬זה מוצא חן בעיניה‪".‬‬

‫"הנה‪ ,‬את רואה?" לוקה מסתכל על אופליה ומרים גבות‪.‬‬
                        ‫"בגלל זה היא כל כך נהנית מחברתי‪".‬‬

‫"או לפחות מוכנה לסבול אותה‪ ",‬אופליה אומרת‪" .‬היא‬
                                      ‫יודעת שיש בך תועלת‪".‬‬

                              ‫"באמת‪ ,‬יקירתי‪ .‬אל תקנאי‪".‬‬
‫נליניה ממשיכה לבחון את לוחות הבקרה‪ .‬היא מקריאה‬
‫בקול את הכיתוב החרוט בכתב יד מסולסל בכל לוחית ארד‪:‬‬
‫"הנעה וקטורית‪ .‬מיקום דינמי‪ .‬בקרת נטל רקורסיבית? וואו‪ ,‬זה‬

                        ‫מדהים! נאוטילוס‪ ,‬אני אוהבת אותך!"‬
‫הצוללת לא מגיבה‪ ,‬אבל אני מדמיינת אותה חושבת‪ ,‬כן‪ ,‬אני‬

                               ‫יודעת‪ .‬אני באמת די מדהימה‪.‬‬
‫אני מתקשה לחלוק את ההתלהבות של נליניה‪ .‬זאת עדיין‬
‫הצוללת שהרגה את ההורים שלי‪ .‬אני מנסה לשלוט ברגשות‬
‫שלי‪ .‬אני עושה כמיטב יכולתי להבין את היצירה של אבי־‬
‫אבותיי‪ ,‬דבר משונה‪ ,‬עתיק ומתברר שחי‪ .‬אבל חלק ממני רוצה‬

    ‫לחטוף מלוקה את מפתח הצינורות ולהתחיל לרסק דברים‪.‬‬
‫אני מנסה להתמקד מחדש‪" .‬לוקה‪ ,‬אמרת שמצאת דלת‬

                                                      ‫סודית?"‬
‫"כן‪ ,‬הנה‪ ,‬שם!" לוקה מוביל אותי אל צוהר חבוי בפינה‪,‬‬
‫מאחורי הבוכנות הענקיות‪ .‬זאת לא בדיוק דלת‪ ,‬זה מזכיר יותר‬
‫לוח תחזוקה‪ ,‬גדול מספיק אולי למעבר ילד בדוחק‪ .‬אין מנעול‬

                                         ‫או ידית גלויים לעין‪.‬‬
                   ‫"אתה יודע מה יש בפנים?" אני שואלת‪.‬‬
‫לוקה מהסס‪ ,‬אז אופליה עונה במקומו‪" .‬מצאנו כמה לוחות‬
‫כאלה ברחבי הצוללת‪ ",‬היא אומרת‪" .‬אנחנו חושבים שהם‬
‫מאפשרים גישה למעבד הליבה של הנאוטילוס‪ ...‬המוח שלה‪,‬‬

                                                                             ‫‪228‬‬
   223   224   225   226   227   228   229   230   231   232   233