Page 251 - 10422
P. 251
בת המעמקים
הקבוצה משתתקת .זו הפעם הראשונה שאני שמחה שאופליה
היא מורה בהרדינג־פנקרופט ,ולא רק מדענית .אני בטוחה
שהשיעורים שלה היו קשים .ממש מעניינים ,אבל קשים.
"אז ככה ",היא ממשיכה" .אנחנו נתייחס למשימה הזאת
ברצינות .הנאוטילוס לא יצאה לפעילות כמעט מאתיים שנה.
אנחנו חייבים לתת לאנה ולכולכם זמן להסתגל .זה יהיה קצת
כמו ללמוד לרכוב על סוס".
מדו ניומן מגיבה בזעף" .הצוללת היא מכונה ,נכון? את
גורמת לה להישמע כמו חיית בר!"
זה לא מוצא חן בעיני הנאוטילוס .כל הצוללת מתחילה
לזמזם.
אסטר צועקת" ,זהירות!"
היא משתטחת על המזח כשמים מפגיזים אותנו משני עברי
החרטום וניתזים בקשת מעל הצוללת .השיטפון מימין גולש
לאגם בלי להזיק ,אבל הרסס מצד שמאל מרטיב את כולנו מכף
רגל ועד ראש.
לרגע משתררת דממה המומה.
מדו נראית בהלם" .אני מצטערת ,נאוטילוס! את יצור
מרהיב!"
הצוות מתחיל לצחוק .טופ נובח ומתנער .אני לא יכולה אלא
לחייך .עכשיו אנחנו יודעים שיש לצוללת אגו ,שמיעה טובה
ואולי אפילו חוש הומור ,בהתחשב בכך שלא ניסתה להרוג
אותנו.
אני מתחילה לחשוב שהפחדים שלי היו מוגזמים .אנחנו
בין חברים .אנחנו מוגנים .הנאוטילוס בסך הכול רוצה שיכבדו
אותה .אנחנו צריכים לנסות רק צלילה אחת קצרה .ואז נוכל
לתקן כל דליפה שתתרחש ,לחזור מחר ולנסות שוב .יש לנו
שפע של זמן.
251
