Page 275 - 10422
P. 275

‫בת המעמקים‬

‫כזאת שאני קופצת בבהלה‪" .‬זאת הארונקס‪ .‬תיכנעו או‬
                                          ‫שתושמדו‪".‬‬

‫אני מזהה את הקול‪ .‬זה חברנו‪/‬נחקרנו הוותיק כיילב סאות'‪.‬‬
‫"איך הטיפוס הזה חזר?" ג'ם רוטן‪" .‬חשבתי שמכון לנד‬

                                        ‫מעניש על כישלונות‪".‬‬
‫"הוא כנראה המציא שקר ממש מוצלח‪ ",‬לי־אן משערת‪.‬‬

                 ‫"אולי הוא האשים את החברים שלו לכיתה‪".‬‬
‫"איכס‪ ",‬ג'ם אומר‪" .‬הייתי צריך לעשות חורים במצופי‬

                                   ‫הברווזונים הוורודים שלו‪".‬‬

‫"אתם תקועים וחסרי הגנה בגרוטאה שלכם‪ ",‬כיילב‬
‫ממשיך‪" .‬תיכנעו עכשיו‪ ,‬ולא נשמיד את הבסיס שלכם‪".‬‬

‫רעד עובר בנאוטילוס‪ .‬אני לא חושבת שמצא חן בעיניה‬
                                       ‫שהוא קרא לה גרוטאה‪.‬‬

‫"אפשר להשתיק אותו?" אני שואלת‪" .‬איך הוא משדר בכלל‬
                                             ‫במערכת שלנו?"‬

‫"אני — אני בודק‪ ",‬וירג'יל אומר‪ .‬הוא מסובב חוגות‬
                                                   ‫בקדחתנות‪.‬‬

‫כיילב ממשיך לנאום בקול שקט יותר‪" :‬אנחנו רוצים רק‬
‫את הנאוטילוס ואת אנה דקר‪ .‬אנחנו לא נפגע באף אחד מכם‪.‬‬

      ‫נתייחס אליכם יותר טוב מאיך שאתם התייחסתם אליי‪".‬‬
         ‫"הם מתקרבים‪ ",‬ג'ם אומר לי‪" .‬קילומטר עכשיו‪".‬‬

‫מערכות ההגנה של האי ממשיכות לירות בניסיון למשוך את‬
‫תשומת הלב של הארונקס‪ .‬האויב מתעלם ממטח היריות‪ .‬הם‬

                                  ‫ננעלו עלינו‪ ,‬כמעט כאילו‪...‬‬
‫הקיבה שלי מתכווצת‪ ,‬ופנים הבטן שלי מתקפל כמו אוריגמי‪.‬‬
‫"הם מעולם לא עקבו אחרי הווארונה‪ ",‬אני קולטת‪" .‬הם‬

                                                ‫עקבו אחריי‪".‬‬
‫"איך?" לי־אן שואלת‪" .‬הדנ"א שלך רדיואקטיבי או משהו?"‬

‫‪275‬‬
   270   271   272   273   274   275   276   277   278   279   280