Page 279 - 10422
P. 279

‫בת המעמקים‬

                                         ‫"המיקום שלהם?"‬
 ‫ג'ם בודק בתצוגה‪" .‬חצי קילומטר מכאן‪ .‬שעה שש שלנו‪".‬‬
‫איך הם איתרו אותנו‪ ,‬למרות כל אמצעי הזהירות? הם לא‬

                      ‫עקבו אחרי הווארונה‪ ,‬הם עקבו אחריי‪...‬‬
‫רציתי לתת לך את הפנינה למזל‪ֶ ,‬דב אמר‪ ,‬רק ליתר ביטחון‪,‬‬

              ‫את יודעת‪ ,‬למקרה שתיכשלי נוראות או משהו‪.‬‬
‫אני קמה‪ .‬האצבעות שלי סוגרות על תליון הפנינה השחורה‬
‫של אמא שלי‪ .‬אני תולשת אותו מהצוואר והשרשרת נקרעת‪ֶ .‬דב‬
‫שיבץ אותה מחדש בשבילי‪ .‬הפנינה מתנתקת בקלות מהשיבוץ‬
‫החדש‪ .‬מתחתיה מודבק אל בסיס הכסף משדר זעיר בטכנולוגיה‬

                                                 ‫אלטרנטיבית‪.‬‬
‫"אנה‪ ,‬אני כל כך מצטערת‪ ".‬השפה התחתונה של אסטר‬
‫רועדת‪ .‬היא מבינה איך אני מרגישה‪ .‬היא מבינה מה זה‬
‫כשמנצלים אותך‪ ,‬כשאפילו המשפחה שלך מתייחסת אלייך‬

                                               ‫כמו אל סחורה‪.‬‬
  ‫"אני יכולה לשאול את אקדח הליידן שלך?" אני שואלת‪.‬‬

               ‫היא לא מהססת‪ .‬היא מוסרת לי את האקדח‪.‬‬
‫אני מניחה את החלקים השבורים על הרצפה — שרשרת‪,‬‬
‫שיבוץ ואפילו הפנינה‪ .‬אני לא יכולה להסתכן‪ .‬אני נסוגה‬

                                                 ‫לאחור ויורה‪.‬‬
‫נחשים כחולים של חשמל מזנקים לאורך השרשרת‪ .‬המשדר‬
‫מעלה ניצוצות ובוער כמו נור זעיר‪ .‬סלילי עשן קטנים אופפים‬

                                    ‫את הפנינה של אמא שלי‪.‬‬
‫צריבה חומצתית ממלאת את אחורי הפה שלי‪ .‬אני לא בטוחה‬

  ‫אם ממכשיר המעקב שנמס או מהמרירות הגואה בגרון שלי‪.‬‬
‫בווארונה צוות התקיפה של מכון לנד יצא מגדרו כדי לא‬
‫לפגוע בי בנשקי ליידן‪ .‬במקום זה הם השתמשו ברעל‪ .‬הם קיוו‬
‫ללכוד את הספינה כולה‪ :‬אותי‪ ,‬את המפה של ד"ר יואט‪ ,‬את‬

‫‪279‬‬
   274   275   276   277   278   279   280   281   282   283   284