Page 284 - 10422
P. 284
ריק ריירדן
"מי ,אני? עשר .כשהפעלנו את הסופר־קוויטציה ,הפנים
שלי נכנסו לוויכוח עם גל ארכובה .איך את מרגישה?"
שאלה טובה .כאב הראש שלי מייצר פיצוצים בסדר גודל
של חמישים מגהטון .הייתי חסרת הכרה ארבע שעות .לפחות
זה הציל אותי מארבע שעות של בכי תמרורים .אחי בחיים,
והוא בוגד ורוצח המונים.
"אני אשרוד ",אני מחליטה" .מי מנווט כרגע?"
"טוב ,ג'ם קיבל פיקוד על הגשר ",נליניה אומרת ,בפחות
מורת רוח משהייתי מצפה" ,אבל אף אחד לא מנווט כרגע.
אנחנו לא זזים".
אני נאבקת לעבד את זה" .מה מצב הצוות?"
"שבעה־עשר נפצעו ",אסטר אומרת" .רובם פציעות קלות".
"בלי פרנקלין וטיה ,הצוות שלנו כולל בסך הכול שמונה־
עשר איש".
"אני יודעת ",היא מאשרת" .היה לי מזל .יש לי שיווי משקל
טוב .ויופיטר בסדר .וטופ בסדר".
טופ מכשכש בזנב .אני מאשר.
אסטר נועצת אצבעות בקרקפת שלי .אולי היא מחפשת
חורים .היא שונאת מגע פיזי ,אבל כשאני בסך הכול מטופלת,
אין לה בעיה לדקור ללא רחמים.
"אב־אבותייך המציא הינע סופר־קוויטציה ",היא אומרת,
"אבל הוא לא המציא חגורות בטיחות .שלושה אנשים שברו
זרוע ,לשניים יש זעזוע מוח ,ולאחת כוויות מדרגה שנייה".
"למי הכוויות?"
"קיי רמזי ".נליניה מצביעה אל מאחוריי.
קיי שוכבת שקועה בשינה במיטה השכנה לשלי .הזרוע שלה
חבושה מהכתף עד קצות האצבעות .קיי המסכנה ...אני מקווה
שיש במרפאה הזאת טכנולוגיה כלשהי של השתלת עור.
284
