Page 285 - 10422
P. 285

‫בת המעמקים‬

                        ‫אני משפילה את הקול‪" .‬מה קרה?"‬
‫"היא הועפה אל סליל היתוך קר‪ ".‬הפנים של נליניה‬

         ‫מתכווצות‪" .‬הדברים האלה לוהטים‪ .‬מי היה מנחש?"‬
‫"יכול להיות שכדאי להתקין חגורות‪ ",‬אסטר אומרת‪.‬‬
‫"או לפחות בפעם הבאה לתת התראה קטנה לפני שעוברים‬

                                                  ‫לקוויטציה‪".‬‬
‫אני מהנהנת בזהירות‪ .‬אפילו התנועה הזאת כואבת‪" .‬אני‬

                                         ‫צריכה לחזור לגשר‪".‬‬
‫"אני לא ממליצה על זה‪ ",‬אסטר אומרת‪" .‬חטפת מכה רצינית‬
‫בראש‪ .‬ניסיתי עלייך מין סורק כזה שיש כאן‪ ,‬כמו חיישן מיקום‬

                                                 ‫לבני אדם —"‬
‫"אז נמו המציא גם סריקות הדמיה?" צמרמורת עוברת בי‪,‬‬
‫ואני מקווה שאסטר לא הציפה אותי בקרינה אלטרנטיבית‬

                                    ‫עתיקה שתהפוך אותי לדג‪.‬‬
‫"לא ראיתי נפיחות‪ ",‬היא אומרת‪" .‬אבל אני משתמשת בציוד‬

                             ‫וברפואה שאני לא ממש מבינה‪".‬‬
‫אני מבינה אותה‪ .‬היא רוצה שאני אנוח‪ ,‬וזה הדבר האחד‬

                                      ‫שאני לא יכולה לעשות‪.‬‬
                        ‫אני פונה אל נליניה‪" .‬דוח נזקים?"‬
‫היא פורשת ידיים‪" .‬כאילו‪ ...‬אנחנו בחתיכה אחת? ההנעה‬
‫מושבתת‪ .‬להינע הקוויטציה נשרף פיוז או משהו‪ .‬אנחנו עדיין‬
‫מנסים לנקות את התוצאות של פיצוץ הרפש הגדול‪ .‬מצד שני‪,‬‬
‫יש לנו חשמל‪ .‬יש לנו אוויר‪ .‬אנחנו נמצאים בעומק יציב של‬
‫עשרים מטרים‪ .‬אין פרצות בגוף הצוללת‪ .‬אז אנחנו בסדר‪.‬‬
                      ‫פשוט לא נלך לשום מקום בזמן הקרוב‪".‬‬

                                      ‫"מה המיקום שלנו?"‬
‫היא צוחקת‪" .‬את לא תאמיני לי‪ .‬אנחנו בים הפיליפינים‪,‬‬

                    ‫בערך שש מאות קילומטר ממזרח לדבאו‪".‬‬

‫‪285‬‬
   280   281   282   283   284   285   286   287   288   289   290