Page 302 - 10422
P. 302

‫ריק ריירדן‬

‫"אני רואה‪ ".‬אני בוחנת את הבקרים המורכבים‪ .‬אני זוכרת‬
‫איך הנאוטילוס הגיבה בפעם הראשונה שניגנתי בעוגב על‬
‫הגשר‪ .‬הקיטר הזה היה חשוב מספיק כדי להחזיק אותו בחדר‬
‫האוצרות‪ ,‬אז כנראה יש לו מטרה מעבר לבידור בלבד‪ .‬אני‬
‫מחליטה לחזור לכאן אחר כך ולנסות לבדוק‪ .‬אבל נכון לעכשיו‬
‫אני לא מסוגלת להתנער מהמחשבה על קפטן נמו שרוקד‬
‫במסדרונות הנאוטילוס עם הקיטר שלו ומפגיז בשירים של‬

                                                        ‫פרינס‪.‬‬
‫הקריירה של פרינס התחילה בתקופה הוויקטוריאנית? קרוב‬

                                                       ‫מספיק‪.‬‬
‫אני מסתכלת על אסטר‪ ,‬שעדיין מחבקת את תיבת הפנינים‬

                                     ‫כאילו יש שם חתלתולים‪.‬‬
‫המראה ממלא אותי תחושת סיפוק חמימה‪" .‬לפחות משהו‬
‫טוב יצא מכל הצרות‪ ",‬אני אומרת לה‪" .‬את כבר לא צריכה את‬
‫חבר הנאמנים שלך‪ .‬תוכלי לבנות את הרדינג־פנקרופט בכוחות‬

                                                       ‫עצמך‪".‬‬
‫אסטר קופאת‪" .‬לא‪ ,‬אני לא‪ "...‬היא ממהרת להושיט לי את‬
‫תיבת הפנינים‪" .‬זה לא האוצר שלי‪ .‬אני לעולם לא הייתי‪ ...‬אני‬

                              ‫אעשה את זה רק אם תחליטי —"‬
‫"אסטר‪ ".‬אני דוחפת את התיבה בעדינות בחזרה אליה‪" .‬אני‬
‫בוטחת בך‪ .‬נחשוב על הפרטים בהמשך‪ ,‬אבל אני לא יכולה‬
‫לדמיין עולם בלי אקדמיית הרדינג־פנקרופט‪ .‬כצאצאית של‬
‫הנסיך דקר וקפטנית הנאוטילוס‪ ,‬אני מבקשת ממך שתיקחי‬
‫בבקשה את המתנה הזאת‪ .‬אני יודעת שאת תבני מחדש אקדמיה‬

                ‫עוד יותר מוצלחת‪ .‬אנחנו נעשה את זה‪ ,‬יחד‪".‬‬
‫הפה שלה רועד‪ .‬היא ממצמצת לעצור בדמעות‪ .‬לרגע אני‬
‫חוששת שאולי טעיתי בפרשנות שלי והטלתי עליה עול שהיא‬

                                          ‫לא באמת רצתה בו‪.‬‬

                                                                             ‫‪302‬‬
   297   298   299   300   301   302   303   304   305   306   307