Page 306 - 10422
P. 306
ריק ריירדן
השארתי את דלת הכספת פתוחה כדי שכל חברי הצוות
יוכלו להציץ פנימה .הבהרתי שכל מי שירצה לעזוב אחרי
שנגמור את התיקונים יוכל לעשות זאת ולהפוך למיליארדר
במקום.
בינתיים אף אחד לא בחר באפשרות הזאת .נראה שכולם
נחושים בדעתם להחזיר את הנאוטילוס לפעילות תקינה ,לחזור
לבסיס לינקולן ,להציל את החברים שלנו ולהביס את הארונקס.
אחר כך (אם יהיה אחר כך) נוכל לחשוב איך לבנות מחדש את
האקדמיה עם ערימת הדברים הנוצצים שמצאנו .אבל זה לא
מונע מהצוות לקרוא זה לזה מיליארדרים .נליניה היא עכשיו
המיליארדרית מהנדסת דה סילבה ,אני המיליארדרית קפטנית
דקר ,ויופיטר הוא המיליארדר שף אורנגאוטן.
אני חושבת שאולי נמו טעה לגבי הטבע האנושי .למרות
מה שקרה עם ֶדב ומכון לנד ,למרות הכישלונות של הרדינג־
פנקרופט עצמם ,אני בוטחת בצוות הזה.
באותו לילה אני הולכת לישון בתא של אב־אבותיי ובוהה
בתבליטי התקרה בדוגמת קונכיות .אני תוהה מה הנאוטילוס
חושבת על הצוות החדש שלה .אני מקווה שככל שנתקדם
בניקוי המוח העתיק שלה ,היא לא תתחיל להיזכר בצדדים
השליליים של עבודה עם בני אדם.
למחרת הוא יום הולדת חמש־עשרה שלי .אסטר ונליניה
מביאות לי קאפקייק לארוחת בוקר ושרות לי בשקט ,אבל הן
מבינות שאני לא רוצה שום חגיגה אחרת .כל כך הרבה דברים
קורים ,ויש לנו כל כך מעט סיבות לחגוג ...ואני לא רוצה
להעביר את היום הזה במחשבות על כל הדברים שהשתנו בשנה
הזאת ,או אפילו בשבוע הזה .לגבי כיבוי נרות והבעת משאלות,
אני לא בטוחה שהייתי מסוגלת להביע משהו מהמשאלות שלי
בלי לפרוץ בבכי .עדיף להישאר בתנועה.
306
