Page 308 - 10422
P. 308
ריק ריירדן
"או אפילו מחוץ לצוללת ",אסטר מנחשת" .הקיטר ההוא
נראה עמיד למים .מתערבת איתך שהיית יכולה לשדר מוזיקה
גם בזמן צלילה".
המצח של נליניה מתקמט" .למה שהיא תרצה לעשות דבר
כזה?"
"לא יודעת ",אסטר אומרת" .כי זה מגניב?"
את רוב שעות אחר הצהריים אני מקדישה לעוגב .זה לא
משהו מתוכנן .אני מנגנת את אחת הפוגות של באך רק כי
הצוות סקרן .רובם מעולם לא שמעו אותי מנגנת.
כשאני גומרת לנגן ,אני קולטת שכל מי שנמצא בגשר
מסתכל עליי.
"זה היה אדיר ",וירג'יל אומר.
מהרמקול מעלינו מדו ניומן אומרת" ,כאן חדר המנועים .את
שומעת ,אנה? תמשיכי לעשות את זה .נדלקו אצלנו פאנלים
שלא הצלחנו להפעיל עד עכשיו".
אז אני מנגנת עוד יצירה של באך .ואז את ״Imagine״ של
ג'ון לנון .אחרי כמה נעימות אני תופסת אומץ ומנגנת את השיר
האהוב עליי "Someone Like You" ,של אדל.
אורות הגשר מתחזקים .נדמה שהקלידים מתחממים תחת
אצבעותיי .הצלילים מגיעים בקלות רבה יותר ,כאילו העוגב
מנחש את המנגינה.
ואז הנאוטילוס מצטרפת .היא מתחילה לנגן מלודיה משלה.
השיר הופך עשיר ועצוב יותר .אני מרגישה בצוללת מתחילה
לצלול.
"וואו ",לי־אן אומרת" .עומק ארבעים מטרים ...חמישים.
היא אמורה לעשות את זה?"
האוזניים שלי מצטלצלות .גוף הצוללת חורק ,אבל אני לא
מפסיקה לנגן.
308
