Page 312 - 10422
P. 312
48
"ליי ֶד ְנ ְפר ֹו ְסט ",ג'ם אומר כשאנחנו לובשים חליפות צלילה.
בעצם הוא אומר את זה פעמיים .בפעם הראשונה אני לא
מגיבה כי אני שקועה במחשבות על הסיוט האחרון שלי .הייתי
דבוקה לכיסא של קפטן נמו בזמן שהגשר התמלא רפש ירוק...
"סליחה ,מה?" אני שואלת.
"זה סוג של מגן ",ג'ם אומר" .שונה מרובי ליידן .ליידנפרוסט
ייצור סביב גוף הצוללת מעטפת של מים קרובים לטמפרטורת
קפיאה".
הוא יושב על הספסל מולי ומחבר צינורות לחליפת הצלילה
העתיקה שלו .מהעבר האחר של דלת מנעל האוויר הפנימי
נליניה נוקשת על החלון" .הצינור האדום לשסתום האדום,
טוויין ",היא אומרת באינטרקום" .סימנו אותם בשבילך .ומגן
ליידנפרוסט לא נועד לקרב".
"אני יודע ,אני יודע ".ג'ם מגלגל אליי עיניים" .מאז שהיא
הפכה למיליארדרית מהנדסת אי אפשר איתה".
"אני שומעת אותך ,מיליארדר אקדוחן ",נליניה אומרת.
ג'ם מגחך .בין הדברים הרבים שלא חשבתי שאראה בחיי:
ג'ם ונליניה מתבדחים יחד ברוח טובה.
312
