Page 310 - 10422
P. 310
ריק ריירדן
"זה בטח היה קשה ",אסטר אומרת לי בעודה מתעסקת
באגודל שלה" .אבל זה היה חשוב".
אני מהנהנת בעגמומיות ,למרות שאני לא בטוחה שאני
מבינה למה היא התכוונה" .אני חושבת שהנאוטילוס ואני
תיקשרנו".
"מממ ".אסטר ניגשת לקצה התא .היא מצמידה יד לקיר,
כאילו מחפשת נקודות חמות" .זה היה יותר מאשר דיבור.
הנאוטילוס מחלימה טוב יותר כשאת מנגנת".
מחלימה" .כאילו ...פיזית?"
אסטר מטה את הראש" .אולי זאת לא המילה הנכונה .אבל
העוגב לא נמצא שם בשביל הרושם .המוזיקה —"
"היא שפת תכנות ",אני קולטת.
למה לא הבנתי את זה עד עכשיו? אני דולפינה שמתמחה
בשפות .אבל פיספסתי לגמרי את הקשר בין שפה ,מוזיקה ובינה
מלאכותית .בכל פעם שאני מנגנת ,אני מלמדת את הנאוטילוס
מסלולים קוגניטיביים חדשים ,משנה את מערכת ההפעלה שלה
בהתבסס על הקלט שלי .חרדה ממלאת לי את הבטן כמו כדור
גדול וכבד" .קילקלתי אותה?"
אסטר מהרהרת כל כך הרבה זמן שאני מתחילה לדאוג ממש.
"את שינית את הנאוטילוס ",היא מחליטה בסופו של דבר.
"את יודעת מה זאת החתמה?"
"כמו כשאפרוח מוחתם על אמא שלו ",אני אומרת" .זה יוצר
קשר ביניהם".
"או כשבעל חיים נקשר לבן אדם ",היא אומרת" .כמו
כלבים".
הזנב של טופ מכשכש .הוא מכיר את המילה "כלבים".
"את אומרת שהנאוטילוס היא האפרוח שלי?" אני שואלת.
"או שאת האפרוח של הנאוטילוס ",אסטר אומרת בקול
310
